בת 3.5 עצבנית

שלום, בתי בת 3.5 אמצעית מבין 3 בנות. מקסימה, יפהפיה, ספורטאית (אתלטית מאוד) מאוד אהובה במעון הן עי הילדים שממש קופצים עליה בבוקר והן עי הצוות שם. היא מצחיקה בדברים שאומרת וכו. הבעיה שהיא גם עצבנית מאוד וחרדתית, נצמדת אלי חזק בחוץ ככשומעת רכב / אופנוע שמתקרב וממש רועדת. עלולה אפילו לרוץ בחניה מרוב פחד ועל כן אני מאוד נזהרת איתה במצבים כאלה. מאז שנולדה רצתה לישון לידנו במיטתנו ההורים. מתקרבלת באמצע וישנה. הדבר מפריע לנו ועל כן קניתי מיטת נוער חדשה לה ולאחותה הבכורה בת 8. בזמן האחרון, מדי לילה, בערך 2 לפנות בוקר, היא.מתעוררת ולרוב נכנסת להתקף עצבים וחרדה מהולים זה בזה. היא צורחת עד לשמיים ואנו ההורים חסרי אונים. מציעים לה הכל כדי שתירגע לרבות לעבור למיטתנו אך זה כבר מאוחר מדי והיא בצרחות עד כדי כך ששוטרים דפקו אצלנו בדלת לפני כשבועיים!!! זה היה סיוט. לא די בכך שהיא צורחת אז גם שוטרים באו לביקור ולמזלנו היא כבר נרדמה ועל כן הם עזבו מייד את הבית. תופעה נוספת בשנה האחרונה היא הקאות רצוניות. לרוב לפני השינה ולאחר ששותה חלב בבקבוק (סימילאק) והיא תולה בכך את הסיבה. הערב הקראתי לה סיפור במיטתה, היא לגמה כמה לגימות מהבקבוק ואז אומרת לי:אמא, היום אני לא אקיא! ומייד אומרת לי:  יש לי פיפי" ואז ניגשה לשירותים והקיאה עד שיצאו לה נוזלים גם מהאף. שמתי לב שהיא התקשתה להקיא כלומר התאמצה. נכנסתי ממש לדאגב עמוקה באותו רגע ושאלתי בכעס למה הקאת?! היא שמה לב לכעס שלי והחלה לבכות... ואז הרגעתי את עצמי והמשכתי בסיפור ואז היא נרדמה. מה עושים? האם המצב יכול להשתפר? תודה מקרב לב אמא

שלום מיטל, לפני שמייחסים תופעות פיזיולוגיות-גופניות (כמו הקאה, למשל) לגורמים פסיכולוגיים, רצוי להתייעץ עם רופא הילדים שלכם, ולבדוק אם לא מדובר במצב רפואי כלשהו הגורם לכך. מעבר לכך, נראה שבתך אכן מתוחה וחרדה, ויתכן שקיימת גם רגישות או קושי לווסת רעשים חזקים. אפשר להתייעץ על כך עם מרפאה בעיסוק. לגבי הבכי בלילה, יתכן שמדובר בביעותים ליליים, כלומר יקיצות המלוות בבכי או צרחות, מבלי שהילדה מודעת לכך (מצב של לא ערות ולא שינה). אם אכן מדובר בתופעה זו, יתכן שבתך כלל אינה זוכרת בבוקר את החוויה הלילית הזו. תוכלי להתייעץ גם בעניין זה עם רופא הילדים שלכם. ככל הידוע לי, תופעות אלה חולפות מאליהן עם הגיל. אם את חוששת שמדובר ביקיצה שמקורה בפחד או ברצון להגיע שוב למיטה שלכם, מה שיכול לעזור זה אם אחד מכם, ההורים, יישן לצידה (על מזרן או מיטה נפרדת) למשך שבוע או שבועיים, עד שתחוש ביטחון ותחזור לישון לילה מלא. כמו תמיד, אני ממליצה להורים מאד מודאגים, להתייעץ עם גורם מקצועי, שיוכל ללמוד לעומק את הנסיבות ולייעץ בהתאם. זכרי שככל שאת יותר מתוחה ומבוהלת מהמצב, כך גם היא, ולכן רצוי שאת ובעלך תוכלו לטפל במצב בשלווה, מבלי להתרגש יתר על המידה מהבכי והצעקות. לא קל, אך אפשרי. בהצלחה ליאת