ילד בן 8
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום ליאת, הנני אם יחידנית לילד בן 8. מאז גיל 6 בני רוצה כלב. הבטחתי לו שליום הולדתו אכניס כלב הביתה. ואכן מיזה כשבועיים יש לנו גור קטן, חמוד ומתוק. אבל לא בשבילי. אני מרגישה שאני לא מסוגלת להחזיק את הכלב בבית. הפכתי להיות עצבנית, עייפה ומותשת. בני מאוד שמח שהכלב נמצא בסביבתו, אך לא תורם בשם דבר. הכל נופל עלי. ניסתי לדבר עם בני ולהסביר לו שעשיתי מאמץ אדיר להכניס כלב הביתה במיוחד כאשר כל המטלות היום יומיות מוטלות עלי ובנוסף אני עובדת ולומדת. אך דברי נופלות באוזניים אטומות. סדר יומו של בני לא השתנה, הוא מגיע הביתה למעט ליטוף קל לכלב, הכלב נמצא באיזור וזהו. כמו עוד חפץ בבית. הבאתי מאלף כלבים הביתה והסברתי לו את הקושי שלי. נתתי לעצמי עוד שבוע לנסות ולראות כיצד הדברים מתנהלים ואם לא, אאלץ למסור אותו לבן משפחה. כבר עכשו יש לי תחושה שזה לא ילך. ובתוך תוכי אני לא מסוגלת לעוד מטלה כזו קשה ,קל וחומר שהוא גור ואת כל צרכיו הוא עושה בבית. כיצד מוצאים את הכלב מבלי לפגוע ברגשותיו של בני. אני יודעת שטעיתי שהסכמתי להביא את הכלב. האם אין דרך חזרה? האם אני אמורה לקבל את המצב? אודה לך אם תוכלי לייעץ לי כיצד אוכל לעשות זאת מבלי לפגוע ברגשותיו של בני. תודה דניאלה
שלום דניאלה, ראשית, ממליצה לך לקרוא את תגובתי לאחמד, כאן למטה בתאריך 17.6. אני חושבת שהכנסת כלב הביתה צריכה להיעשות רק לאחר שאנחנו משוכנעים שנוכל לעמוד בכך. אם כרגע את חווה את הטיפול בגור כמעמסה בלתי נסבלת, ויש לך למי למסור אותו, עשי זאת מייד, גם אם את מודעת לכך שצעד כזה יעורר אצלו צער. אכזבות, תסכולים ותחושות אובדן הן חלק מהחיים, ועלייך להכיר בכך שלא תוכלי לגדל את בנך בסביבה סטרילית, בלעדיהם. הסבירי לו שלמרות שמאד רצית לשמח אותו, הבנת שאינך בנויה כרגע לסוג כזה של התמודדות, ולכן את מקבלת בצער את ההחלטה להיפרד מהכלבלב. הביעי הבנה לרגשותיו, והיי נכונה לספוג מחאות ותחנונים. קחי הרבה אוויר, הישארי רגועה והחלטית, ותני הרבה תוקף לחוויה שלו. להערכתי, מעבר לעוגמת הנפש הרגעית, לא צפוי להיגרם לבנך נזק משמעותי, זאת בהנחה שהכלב יימסר בהקדם, לפני שיהפוך דמות משמעותית מאד. אל תצפי להבנה או הסכמה מצד בנך ("דבריי נופלים על אזניים אטומות"), שכן הסבירות לכך נמוכה. קבלי החלטה חד צדדית, כהורה סמכותי, ולהבא הביאי בחשבון את צרכייך שלך לפני שאת ממהרת להיענות לאלה שלו :-) בהצלחה (גם לגור הקטן, שבוודאות יפסיק יום אחד לעשות פיפי וקקי בבית, ויהיה כלב נהדר וידיד אמת). חזקי ואמצי ליאת