גמילה מטיטולים

לילה טוב, אני מקווה שאני שואלת במקום הנכון.לפני 3 שבועות התחלנו בתהליך גמילה מטיטולים.מבחינת פיפי מצויין וגם גמול לילה.הבעיה היא קקי.במודע הוא עושה בתחתונים.הולך הצידה ועושה.לפעמים אומר לי אני תיכף חוזר וחוזר עם קקי.יש לציין שלא נעים לו ולכן מבקש מיד להחליף לתחתון חדש. לפני הגמילה התנסה מס' פעמים בישבנון באסלה ועשה קקי ללא פחד. מאחר שראיתי שלא הלך עם הישבנון קניתי סיר.עשה פעם אחת וזהו. אני תמיד מעודדת אותו ומצ'פרת כל סוף שבוע.מה עליי לעשות בכדי שיפסיק לעשות קקי בתחתונים?

שלום רחל, נשארתי עם כמה שאלות - * בן כמה הילד? * את מציינת שעשה קקי בישבנון ללא פחד. אז איך ולמה זה התקלקל? * אם את מצ'פרת, למה רק בסופשבוע? למה לא אחרי כל קקי בסיר? עלינו לזכור שתהליך הגמילה אינו מתרחש בן-רגע. זהו תהליך של אימון, בו הילד מתבקש להתחיל לזהות את איתותי הגוף ("אני צריך פיפי/קקי") ולפעול בהתאם (לעשות את צרכיו בשירותים או בסיר). טכנית, השליטה על הפיפי קשה הרבה יותר: קשה יותר להתאפק ולעצור פיפי. קקי 'עושים' באופן אקטיבי, נשלט יותר. כאשר ילד מסרב לעשות קקי לאחר שכבר עשה מספר פעמים בסיר או באסלה, אנו מניחים שקרה משהו שגרם לו למבוכה/חרדה/בושה. כדי לטפל במצב, חשוב שנבחן את ההיסטוריה הקצרה של תהליך הגמילה, ונשאל את עצמנו - *האם הילד חווה עצירות כואבת שהכאיבה לו? *האם הילד נפל מהישבנון? *האם הושבנו אותו זמן רב מדי על הסיר? *האם הוא נבהל מרעש הדחת המים? *האם הגבנו בסלידה/גועל/כעס אל הקקי שלו? *האם דיברנו על הקקי כעל משהו מסריח, מגעיל או דוחה? כל אלה, ועוד, יכולים לשבש את התהליך או להאט אותו, אך כמובן שהכל ניתן לפיתרון. נסי לבדוק מה קרה שם, בדרך, ולנסות להציע פיתרון. הביעי את אמונך ביכולתו להצליח, הישארי סבלנית, עניינית וסלחנית מול פספוסים, ותגמלי בשבחים והפתעות קטנות כל הצלחה. ממליצה לך בחום לקרוא באתרי ההורות ברשת מאמר או שניים בנושא, המנחים את ההורים צעד צעד כיצד לשרוד את התהליך במינימום טעויות. זכרי ששלושה שבועות הם זמן קצר מאד, ועדיין 'מותר' לו לפספס. זה יעבור! בהצלחה ליאת

תודה על המענה.הוא בן 2.7 היה עושה קקי באסלה לפני הגמילה.אני מבינה שאולי גם אני עשיתי טעויות כשאמרתי לו אסור לעשות קקי בתחתונים,לא תוכל ללכת לגן של גדולים אם תעשה קקי בתחתונים.פשוט הוא עושה זאת לא תוך כדי משחק אלא הולך הצידה עושה קקי ומבקש שאחליף לו

רחל, נסי לא לבכות על חלב שנשפך, ולגייס מולו עמדה חדשה, נינוחה יותר - "אני אוהבת אותך. אתה ילד גדול, ואין לי ספק שבסוף תלמד לעשות את הקקי בשירותים כמו כולנו. אם יברח לך לפעמים זה ממש לא נורא. אני אעזור לך ואחליף לך עד שתלמד". כמובן, לא לשכוח לשבח ולהתפעל מכל הצלחה!