גן חדש אשמח להתייחסות של ליאת

הי ליאת ראשית אציין שאני מאוד אוהבת ומתחברת לגישות שלך :-) התיעצתי עמכם בנוגע להתאקלמות בגן לפני זמן קצר בני בן השנה ותשעה חודשים נכנס לפני חודש לגן עד 13:00 התאקלם יפה יש לי שתי שאלות ברשותך 1 ברוב הפעמיים חוזר בשעה אחת רעב הבייתה נראה שהוא לא אוכל טוב בגן לדעתי גם בגלל שאינו מתחבר לאוכל וגם בגלל שלא כל כך מסייעים לו לאכול אני כן דוגלת בעצמאות אך אני חושבת שזה גיל גבולי וממה שאני רואה הוא לא יכול לאכול לשובע לבד . אך הגישה בגן כנראה שונה . האם את חושבת שכן צריך לתת לו לאכול לבד לבד בלי סיוע ? שאלה שנייה הגנן הדגיש שיש שוני ין ילדים שנשארים לישון בגן מבחינת קישורים חברתיים לבין ילדים שלא לדעתך זה נכון ? . האם לתפיסתך זה חשוב לו לישון בגן בגיל כזה או שיש ערך מוסף גבוה יותר כן להחזיר אותו הבייתה בצהריים? נטיית ליבי היא כמובן לקחת אותו אך אינני יודעת האם אני פועלת לטובתו רק בגלל שזה משהו שאולי קצת קשה עבורי . המון המון תודה לך בהערכה רבה אודה לתשובתך

שלום גליה, כנראה שאנחנו באמת מחזיקות בגישה דומה :-) גם אני סבורה שחמש שעות גן בגיל הזה מספיקות בהחלט, ושהצרכים החברתיים מקבלים מענה מספק (לגמרי!) גם בלי להישאר לישון בגן. כישורים חברתיים מתפתחים גם במסגרת המשפחה, גם בגינת המשחקים אחה"צ, ואפילו באינטראקציות של "אחד על אחד" עם דמות משמעותית. באופן אישי אני מעדיפה (בוודאי לפני גיל שלוש) את הטיפול האינדיוידואלי בילד, כולל מעקב אחר מה וכמה הוא אוכל. לכן, המשיכי לפעול עפ"י האינטואיציות ההוריות שלך, לשלוח את הילד לחצי יום בגן, ולתגבר את הארוחה בגן בהשלמות בבית (או להאכילו רק בבית, אם אינך עובדת ויכולה לקחת אותו בקביעות הביתה בשעות הצהריים). חשוב לזכור שהפעוטונים המספקים "יום לימודים ארוך" נועדו לתת מענה להורים עובדים, ולא לצרכים ההתפתחותיים של הילדים. למרבה הצער, שיקולים כלכליים מעוותים לפעמים את ה'אני מאמין' החינוכי של בעלי הגנים הפרטיים, במודע או שלא במודע, וחשוב להכיר בכך. זה נכון שילדים הנמצאים במסגרות מגיל צעיר עשויים לפתח מידה של עצמאות גדולה יותר בהשוואה לחבריהם שמבלים בבית, לפחות לזמן מה, אך לטווח הארוך הפערים הללו מצטמצמים ונעלמים. לטעמי, ילד שמקבל מענה פרטני לצרכיו בגיל הרך (עד גיל שנתיים וחצי-שלוש) מרוויח יותר בסופו של דבר, בהנחה שמדובר בטיפול מיטיב ואיכותי. בברכה ליאת