תלמידתי...

אני מורה מעל עשור, ויש לי תלמידה בחטיבה שאני לא מצליחה כשהיא נמצאת ,בד"כ, להעביר שיעור נורמלי. הילדה מרקע בבית לא פשוט, וגם האמא חלשה ומיואשת ממנה. מדובר בהקבצה ב' בחשבון, והיא הכי חלשה בחשבון בהקבצה, אך יש לה השפעה חברתית על הבנות. ניסיתיוהתחלתי לקבוע לה שיעור פרטי קבוע איתי בבי"ס, ומחצית מהזמן רק להתענין בה. אך הילדה התחמקה מאד והתנגדה להמשיך. התיעצתי אישית עם פסיכולוגית והיא אמרה לתת לה 5 דקות בכל שיעור לעשות סיבוב להתאורר. וכך ניסיתי. הסברתי לילדה על הרעיון, והמטרה. וכשניסינו - כשחזרה לכיתה המשיכה להפריע כמו לפני שיצאה. המחנכת טוענת שכלן (?) מצטינות וקשה לה לשמוע סרה בתלמידותיה. המנהלת בגישה שהמורה תשבור ת'ראש לבד,ולא מתערבת. מה אפשר לעשות?

שלום יעל קודם כל, אני חייב לומר לך שזה מחמם את הלב לראות שיש מורים כמוך. מורים שמשקיעים מזמנם הפנוי ומהאנרגיות הנפשיות שלהם בילדים. אני יודע עד כמה מקצוע ההוראה יכול להיות קשה, לא מוערך ובודד. בכל זאת, את מוצאת זמן כדי לנסות ולעזור לילדה ולך כמורה שרוצה לצקת תוכן משמעותי בשיעורים שאת מעבירה. בעיני זה ראוי להערכה. אם יש לך אפשרות להמשיך ולהתייעץ עם הפסיכולוגית אני ממליץ לך לעשות זאת, במידה ולא אולי כדאי שתנסי לעשות זאת עם יועץ/ת בי"ס. איך שאני רואה את זה יש לך שתי מטרות- להעביר שיעור ללא הפרעות קיצוניות ולעזור לילדה. אני אנסה להציע כמה דברים. מניסיוני כדי להצליח עם נערה כזו, לרוב לא דיי בעבודה מאומצת ואישית של מורה אחת טובה ככל שתהיי. את צריכה לחשוב על דרך לגייס את המערכת לעזרתך. כמו שיש הורים שמתקשים לשמוע דברי "ביקורת" על אחד מילדיהם כך גם יש מחנכים/ות כאלו. נסי לבוא אל המחנכת בצורה שונה, מתוך מקום בו את רואה את הפוטנציאל ורואה את המכשולים המקשים לממש אותו. כלומר, לבוא מתוך מקום חיובי שמנסה להרים את הילדה ולעזור לה לממש את הפוטנציאל שלה תוך שאת מנסה להיעזר במחנכת על מנת להסיר את המכשולים הללו. כפי שציינת בהרבה רגישות, הילדה הזו מגיבה לדברים לא פשוטים שעוברים עליה בחייה. יתכן שבשיעורים שלך היא פורקת את כל רגשות הזעם והתסכול שלה. לצד זה, זה נשמע שהילדה זקוקה לשני דברים: חווית הצלחה וגבולות ברורים. זה מחזיר אותה למחשבה על עבודה מערכתית, צריך להבין יחד כמערכת, איך לגרום לה לחוות הצלחה. מה מונע ממנה להצליח, האם יש רקע של לקות למידה שלא אובחן או שאובחן אבל לא מטופל והאם יש דרך לקדם את זה. הגבולות צריכים להיות ברורים ועקביים. אם היא מסבה נזק לשיעור כולו אז היא לא צריכה להיות בכיתה. הקול שהיא צריכה לשמוע צריך להיות אחיד, מכל הגורמים המעורבים בבי"ס. לאור מה שאת מתארת אני באמת חושב שהכתובת הנכונה עבורך היא יועץ/ת בי"ס. אני יודע שבהרבה מוסדות חינוך יש מסר סמוי (לפעמים גם גלוי) לפיו התפקיד של המורה הוא להשתלט על הכיתה ואם הוא לא מצליח אז יש לו בעיה בסמכות.... לפעמים זה נכון אבל במרבית המקרים זו גישה מסרסת שמעוותת את מציאות היום יום בבתי הספר ולא ממש מקדמת אף אחד. אני מזמין אותך להמשיך ולשתף במחשבות שלך או בשאלות שעולות לך בהצלחה רבה קובי.