לא חברים אבל עדיין חושב עליו

שלום, אני בכיתה יא בן 17 כמעט, ובכיתה ט' הכרתי חבר שהיינו חברים טובים מאוד לאורך השנה, ובכיתה י' גם המשכנו להיות חברים טובים אבל הוא עשה שינוי בהתנהגות, הוא ניהיה יותר דומיננטי באופי, יותר עצבני, לא מכבד את הזולת ושפת הדיבור שלו נהייתה מין שפת רחוב.. אבל הוא עדיין המשיך לדבר איתי כאילו אנחנו חברים, כל פעם פעמיים ביום הוא היה פותח איתי שיחה בפייסבוק ודיברנו רק מה קורה ולא היה לי משהו אחר לדבר איתו אז מתוך לחץ שלא יחשוב שאני מסנן אותו העלתי סתם נושא שיחה אקראי, אבל שנאתי שהוא פתח איתי שיחות כבר, כי עם המשך השנה והמשך השנה הזאתי ב-יא פחות ופחות דיברנו בבצפר, כלמר פעם בכמה ימים, אז בכוונה בפייסבוק עשיתי בהגדרות שהוא יראה אותי כלא מחובר, אבל כל פעם שהייתי עושה לייק על משהו הוא היה מבין שאני מחובר אז פתח איתי שוב פעם שיחה, והקשר ממש התנוון בשבילי אפשר להגיד ולאורך השנה הזו רציתי כבר "להיפרד" ממנו, כלומר כל פעם הוא היה אומר ועושה מעשיים כליים... דברים מעצבנים לי[שאני לא זוכר עכשיו] שאמרתי לעצמי זהו אני אדבר איתו שאני לא רוצה שנמשיך לדבר, אבל כל פעם משהו אחר קרה אז נוצר המעגל הזה שוב פעם.. וחוץ ממנו לאורך השנה לא היו לי חברים טובים, אז הייתי קצת תלותי בו, אבל עכשיו לפני חודשיים בערך, התחברתי עם חברים שהיו חברים שלי אבל ניהיו בקשר יותר טוב, ובנוסף גם החלטתי לבקש ממנו שאלא אם כן יש לו מטרה כלשהי, אז שלא יפתח איתי סתם שיחה בפייסבוק כמו שהוא לא מתקשר אליי סתם בשביל לשאול מה קורה, והחלטתי למחוק את הפייסבוק כי רציתי לראות אם זה ישנה משהו בחיי[גם בגלל שהחבר ההוא כל הזמן פתח איתי שיחות שכל פעם הייתי בלחץ וקיוויתי שהוא לא יפתח], וכל הזמן הרגשתי שעכשיו יש לי את הביטחון לנתק את הקשר סוף סוף, פשוט גם אחרי שלא דיברנו בפייסבוק הוא עדיין היה לי במחשבות, והוא גם דיבר איתי בבצפר, ועכשיו לפני שבועיים החלטתי לקחת אותו לצד, אמרתי לו שהיינו חברים טובים פעם, אבל במשך הרבה זמן הקשר ביננו נמרח וכבר לא מה שהיה, אמרתי לו שהוא השתנה ואני לא מאשים אותו בזה, ואולי מי יודע ניהיה חברים בעתיד לפני צבא אחרי צבא, והסכמנו שניפרד כידידים[במילים אחרות לא נדבר כבר פשוט], ועבר שבוע מאז ומשומה הוא עדיין במחשבות שלי, כלומר לא יודע למה אני עדיין חושב עליו אם הייתי צריך לעשות משהו אחר שדיברתי איתו, או מה יקרה בכדורגל שאני אגיד שלום לכולם ולו לא או בטיולים שנתיים שהוא צילם אותי ועכשיו לא יהיו לי תמונות וכל מיני סיטואציות חברתיות שאני חושב עליהם שקשורים אליו.. אז פרקתי הכל, תגידי מה שבא לך, איך אני אפסיק לחשוב עליו, איזה פעולות, מעשים... תודה

שלום בר, הדילמה שלך מעניינת, ונדמה לי שגם מאד אנושית: איך אפשר להחזיק קשר לאורך זמן עם מישהו ש*גם* קרוב ומשמעותי עבורנו, ו*גם* מעצבן לפעמים עד מוות, נודניק ו"עושה בושות". היכולת לראות את הזולת (ואגב - גם את עצמנו!) באופן עגול, אינטגרטיבי, בדרך של "גם וגם" - היא יכולת חשובה. בדומה, עלינו ללמוד דבר נוסף - להתקיים בתוך קשר מבלי להיבלע בו, תוך שאנו שומרים על זהותנו, חירותנו, רצונותינו ובחירותינו. כאשר אנחנו מאפשרים למישהו "לבלוע" אותנו, לגרום לנו לעשות או להגיד דברים שלא בא לנו, בסופו של דבר נחוש עויינות ונרצה להתרחק. אתה בחרת לנתק קשר, כדי לא להתמודד עם החודרנות של החבר, ובכך ניתקת את עצמך גם מיתרונותיו ומהדברים שחיבבת אצלו. זה אכן קצת חבל. אני רוצה להאמין שאם הוא באמת חשוב ומשמעותי עבורך, עוד תצליח איכשהו לתקן. מה שחשוב לא פחות זו היכולת ללמוד מהמקרה הזה ולהשליך ממנו גם לקשרים אחרים. חשוב מאד שתוכל לשמור על עצמך, גם בפייסבוק וגם בחוץ, באופן שישאיר לך בחירה וחופש לדבר/לשתוק, להסכים/לסרב, להאריך/לקצר, וכיוב'. כשתצליח להתנהל בתוך קשר חברי בצורה מאוזנת (מבלי להימחק או להתבטל אך גם מבלי לפגוע ולהעליב), ולראות את האחר כבעל תכונות טובות ורעות *גם יחד*, אני מאמינה שיהיה לך נעים ונינוח יותר. כרגע, אם אינך יכול להפסיק לחשוב על החבר ואתה מעוניין בחידוש הקשר, תוכל לנסות לכתוב או להתנצל בע"פ, ולהסביר שהרגשת קצת מוצף. קח בחשבון גם את האפשרות שחברך נעלב ויתקשה להיענות. כאמור - זה שיעור טוב להמשך. בהצלחה ליאת