נסיעה לחו"ל ללא הילד

שלום, אני ובעלי טסים לחו"ל לשמונה ימים בעוד 3 שבועות, אנשים ייעצו לי להתחיל לספר לבני שהוא בן שנתיים וחצי, אמרתי לו לפני כשבועיים שאבא ואמא יטוסו במטוס והוא ישאר בבית עם סבא וסבתא ויהיה לו כייף ואמא ואבא יקנו לו מתנות וכו'. מאז אנחנו מנסים לאט לאט להרגיל אותו שגם סבא וסבתא לוקחים אותו מהגן ועושים לו אמבטיה ואנחנו יוצאים (אתמול היתה פעם ראשונה) אבל המצב לא פשוט כלל, הוא ממש צורח אם לא אנו לוקחים אותו ובוכה שנחזור, ועומד ליד הדלת (כל התקפת בכי היא לכמה דקות אבל עדיין הוא בוכה כל פעם שהוא נזכר) היום אפילו הוא בכה כשהלכתי מהגן. אני מניחה שבגלל שהוא מבין שאנחנו נוסעים כל יום מבחינתו אולי זה היום (הוא מאוד חכם וזוכר הכל, גם אם בערב הבטחתי לו לדוגמא שבבוקר הוא יקבל הפתעה הוא קם וישר מבקש..)אני לא יודעת מה לעשות אני ממש חסרת אונים, האם הוא יסתדר ויתרגל? האם לדבר איתו על זה? אם כן מה כדאי לומר? מה כדאי לעשות כדי להקל עליו? ממתינה לעצתכם. תודה.

שלום נטע, תפיסת הזמן של פעוטות בגילו של בנך עדיין אינה בשלה, ולכן (לעניות דעתי) שיתפתם אותו מוקדם מדי. כרגע כולכם דרוכים ומתוחים, ומשפיעים זה על זה באופן מעגלי. אתם מרגישים אשמה ומתח, שעוברים אל הילד, שמצידו חרד, מתוח ועצבני בתגובה. הסבים שמנסים לעשות כמיטב יכולתם חוששים גם הם, ומכאן ועד לבלגן שאת מתארת הדרך קצרה. שלושה שבועות הם הרבה זמן, ולכן אני מציעה לנסות להרגיע קצת, לוותר על המתנות ועל כל דיבור שמתייחס לנסיעה. נסו לנהל שגרה רגועה ככל האפשר, ולהתנהל בעזרת הסבים בצורה הקרובה ככל האפשר לרוטינת החיים הרגילה. כשבוע לפני הנסיעה אפשר יהיה לשוב ולהזכיר זאת, ולעשות הכל כדי שיישאר בסביבה המוכרת (בגן, בבית שלכם) גם בהיעדרכם. קחו בחשבון שעבור ילד כה צעיר מדובר בחוויה קשה, ויש להיות מוכנים לתגובה רגשית חריפה במהלך ההיעדרות שלכם או לאחריה. זה חלק מהמחירים של נסיעה ללא הילדים, ועדיין מרביתם עוברים זאת בשלום, ללא נזקים גדולים לטווח הארוך. העצה הטובה ביותר שאני יכולה לחשוב עליה כרגע, זה להימנע מהתנהלות מפצה או מאשמה, שרק מחריפים את תחושת הכעס והאומללות של הילד. כשאתם רגועים ונינוחים - סיכוי טוב יותר שירגיש כך גם הוא. בברכה ליאת

תודה על תשובתך. האם כדאי בכל אופן להמשיך להרגיל אותו שסבא וסבתא משכיבים אותו לישון ואוספים אותו מהגן (כי הוא לא רגיל לכך)או שלא כדאי ואם כבר אז ביחד איתנו. ושאלה נוספת האם יש דרך להקל עליו כשאנו בחו"ל? (הם יהיו עמו בבית שלנו) האם יש לכן עצות בנושא הזה? שיחות טנגו מאוד קשות לו הוא ממש מתחיל לצרוח אם אנחנו מדברים איתו והוא רואה אותנו, האם כדאי לוותר על זה כשאנו בחו"ל? (נורא קשה לי שלא אראה אותו, חשבתי שזה יקל על כולנו).תודה.