זקוקה לעצתך

אני משפחה אומנת מזה 16 שנה. גדלתי 5 ילדים בעלי מורכבויות קשות מאוד הן בהיבט המשפחתי שלהם והן בהבטים רגשיים. היה במשפחתי ילד אומנה מגיל צעיר מאוד אשר בקרוב יתחתן, והקשרים שלי עימו טובים מאוד. למעשה לאחרונה ילד האומנה שברשותי בגיל הבגרות פרק עול והתפתחו קשיים רבים בגידולו אשר החריפו יותר בעקבות נתונים משפחתיים אישיים שלו.החלטנו במסגרת המשפחה שלי כי אינו מוכנים שהוא ימשיך להתגורר עוד אצלנו. הדבר התעצם לכדי הגשת תלונה עליי במשטרה על אלימות מצידי, וגניבת חפצים אישיים שלו. כמובן שהתיק נסגר משום שלא היה כל אמת בדברים. ומאז הוזמנתי לדיון במכון משפחות אומנה, שם ערכו לי משפט שדה והוחלט פה אחד כי אינני כשירה לשמש עוד כמשפחה אומנת ליתר הילדים באומנה שברשותי. עוגמת נפש קשה נגרמה לי וילדי אומנה התקשו לקבל את עובדת עזיבתם את ביתי באורח פתע. אך למעשה עד היום הם שומרים עימי על קשר ובאים לבקרני ולשאול בשלומי. אני, במצוקתי הקשה ובפגיעה הקשה בי מתקשה להמשיך לקיים קשרים עם ילדי האומנה, אך צד שני, ברור לי כי מערכת יחסיי עימם טובה מאוד ואני מהווה עבורם דמות משמעותית. מה עלי לעשות? אני כ"כ מאוכזבת כי 16 שנה ירדו לטמיון כלא היו ונמחקו כהרף עין.

שלום לך, כמה עצוב לסיים כך פרק חשוב ומשמעותי בחייך! כמה גדולים הכאב, העלבון, תחושת ההחמצה. אני בטוחה שעוברים עלייך ימים קשים, ומשוכנעת שאם נקלעת לסיטואציה העגומה הזו, קדמו לה חוויות בלתי נסבלות בבית. ובכל זאת, עם כל האהדה וההבנה למה שעובר עלייך, אני מתפלאה איך את מרשה לאירוע הזה למחוק ולבטל 16 שנים של הצלת נפשות, של מסירות, השקעה, נדיבות, סבלנות וחמלה - שהענקת לילדי האומנה שהופקדו בידייך. למה את חושבת שכל זה נמחק וירד לטמיון? הילדים שבגרו (מי יותר ומי פחות) נושאים עמם את החוויה המיטיבה שהענקת להם, והם למעשה התשואה האמיתית להשקעה שלך. הם ייקחו איתם לתמיד את מה שקיבלו ממך, ובעיני אין סיפוק גדול מזה. כמי שטיפלה שנים רבות בילדים שננטשו, הוצאו מביתם, טולטלו מבית לבית, מי כמוך יודעת עד כמה החיים יכולים להיות בלתי הוגנים לפעמים. ממש כמו הילדים שהצלת, נסי גם את להיעזר באנשים הטובים סביבך, לראות את נקודות ה'יש' בחייך, ולהניח מאחור את הכאב והפגיעה. כל נקודות הזכות שלך עומדות שרירות וקיימות, גם אם מישהו החליט עבורך שעשית מספיק. שולחת לך כוחות, ומעודדת אותך לעמוד איתן גם אם מסביב קצת סוער עכשיו. בהצלחה ליאת