בת 5.5 פורקת עול

שלום רב, בתי בת 5 וחצי, בסוף נובמבר, בהיותה בת 5 וחודשיים, נולדה לנו בת נוספת. בכורתי החכמה מאוד והבוגרת, שכל כך ציפתה לאחות הזו, הפכה לילדה בלתי נסבלת, אני יודעת שסביר להניח שמדובר בקנאה אבל כוחותיי תשים להם, הילדה פורקת עול ומתישה את יכולת ההתמודדות השגרתית שלי עימה. היא מחרחרת ריב, מקללת (מטומטמת נהיתה מילה נרדפת לאמא), אני שונאת אתכם/אתם שונאים אותי- כל זאת על בסיס כמעט קבוע של מס' פעמים ביום לעתים, זה אף מגיע מדי מס' ימים לאלימות- היא בעיקר דוחפת ומכה קלות, רוב האלימות (הפיזית והמילולית) מופנית כלפיי. לעתים אני מנסה ומצליחה להתעלם, אם מדובר ביום שהוא מלא בחיכוכים, אני כבר לא מצליחה לשלוט בעצמי ומוצאת את עצמי מאיימת ומענישה על בסיס קבוע וכמובן צועקת. בנוסף לכך היא מורחת את הזמן מהרגע שהיא נכנסת למיטה לשנת הלילה למרות כל הטקס וכל החזרה על כך שהיא צריכה לשתות וללכת לשירותים לפני השינה ובבקרים היא קמה בקושי וגם אז עצבנית וצורחת. עד שהיא יוצאת לגן כולנו על טורים גבוהים והיום של כולם (היא, בן זוגי ואני) מתחיל רע מאוד. התחושה הכללית היא תחושה של מתח ועצבים. בן זוגי ואני מותשים וחשים תחושות מאוד קשות, הן של אובדן שליטה והן שהיא נהייתה מעין ילדה "מפלצת", אפילו ציינתי בפני בעלי שלעתים אני מרגישה שהיא ממש נהייתה ילדה משוגעת. יש לציין כי לאחותה התינוקת היא מתייחסת בסך הכל יפה מאוד, מדי פעם קצת מציקה בנשיקות אבל רוב היחס יותר מסביר. HELP... אני מותשת.

שלום לך, אם מותשת, ה"מפלצת" הקטנה-גדולה שלכם מתנהגת נורא, אך תחת מופע האימים הזה נחה אומללות גדולה. הילדה שלכם אומרת לכם: אמא, אבא, קשה לי נורא. קשה לי לראות אתכם אוהבים ילדה נוספת, מחייכים אליה, מחתלים אותה, מנענעים אותה בזרועותיכם (אותן זרועות שעד לא מזמן נענעו וחיבקו רק אותי). קשה לי להבין (אני רק בת חמש!) למה פתאום אני צריכה לעשות הכל מהר מהר, ללכת לישון בהרגשה שרק רוצים ממני שקט, ולמה דברים שפעם עשו בשבילי ברצון ובנדיבות הפכו פתאום למעמסה וטורח על ההורים שלי... ככל שתצליחי לגייס אורך רוח, סבלנות והבנה לביטויי המצוקה של ילדתך, כך זה ייגמר מהר יותר. זכרי שכגודל הכעס והעוינות שלכם, כך עולה בהתאמה דרגת הכאב והמצוקה של בתכם, והתנהגותה מקצינה בהתאם. מה עם איזה הדרכת הורים קצרה, שתתן לך אוויר וכלים להתמודדות? בהצלחה ליאת