בני בן 6

שלום רב, בני בן 6 הולך לגן חובה ,ילד מאוד חכם ונבון ,אף יחד עם זה גם מאוד שובב. לאחרונה כחודש ,חודש וחצי התחילו בעיות בגן,הילד לפעמים לא מוכן להשתתף בריכוז בוקר,רב עם ילדים אחרים בפינת משחקים (בעיקר שמשחקים בלגו וקוביות),מתפרע בחצר(זורק חול ,עולה על עצים,),לא מוכן לעשות משימות מסוימות. אני ואישתי בקשר יום יומי עם הגננת ,שיחות בוקר ב10 ושיחת צהריים ב2 .יש ימים שהוא חוזר עם מדבקת "מצטיין" אבל לרוב זה לא קורה .הילד אחרי הגן נשאר עוד כשעתיים במסגרת מועדונית ,ולעולם לא שמענו שהיו בעיות שמה,כמו כן הוא משתתף בחוג אומנויות לחימה ,וגם שמה אין שום בעיות ,בכל קייטנה בחופשים לעולם לא שמענו על בעיות מיוחדות. אנו מדברים עם הילד כל יום,ניסינו עונשים (מחשב,טלויזיה וכו....)זה עוזר לכמה שעות ,ניסינו לבלות איתו יותר "שיוציא את האנרגיות" זה גם לא כל כך עוזר, לאחרונה (כשבוע)המצב נהיה יותר גרוע,הילד ממש לא מקשיב לגננת,עושה מה שהוא רוצה בגן,זורק דברים ,הופך שולחנות,מפריע מאוד במפגש בוקר. ביחד עם גננת ,ניסינו לעשות הסכמים כתובים עם הילד(מאין חוזה ביננו)זה עזר למספר ימים,חשוב לציין שביום חופשי של הגננת ,כאשר יש גננת מחליפה אנו לא שומעים שום תלונות. הגננת רוצה לזמן לנו ועדת היוועצות ,שאין לי מושג מה זה.ניסינו לקבוע דרך קופת חולים פגישה עם פסיכולוג ילדים ,אבל מסתבר שזה לא כל כך פשוט . אשמח לקבל עזרה ממכם ,כי אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות.

שלום אבי, לרוב, כשיש סימנים המעידים על קשיי ויסות או הפרעת התנהגות כפי שאתה מציין, אנחנו מצפים שבמידה כזו או אחרת הם יופיע במגוון רחב של סיטואציות ומסגרות. מהאופן בו ניסחת את שאלתך אני לא ממש מבין האם לא שמעתם על הפרעות כאלו במקומות אחרים? או שלא בדקתם באופן יזום האם הן הופיעו? בתשובתי אני אתייחס למצב בו ההתנהגויות המתוארות מופיעות רק בנוכחות הגננת. בנוסף, אני חושב שחשוב לבדוק האם קרה משהו מיוחד בתקופה בה החלו להופיע ההתנהגויות הללו, האם היה שינוי כלשהו בגן או בבית? והאם הילד מגיב לשינוי הזה? במידה ואכן הילד מתנהג כך רק בנוכחותה, זה יכול להצביע על חיזוקים מסוימים שהילד מקבל להתנהגותו, חיזוקים המשמרים ומחזקים את התנהגותו השלילית. הניסיון "להעניש" בבית על התנהגות שהייתה מספר שעות לפני כן לרוב נועדו לכישלון. הקשר החשוב בין סיבה ותוצאה, בין מצב רגשי ואופן ביטויו לתגובת הסביבה חייב להיות מיידי על מנת שיפיק תוצאה של למידה. בבית, שעות אחרי האירוע, הילד כבר לא באותו מצב רגשי ולכן העונש אינו אפקטיבי. למרות זאת הבירור מולו חשוב. בגילו היכולות המילוליות כבר מפותחות ולכן אני מציע לנסות ולהבין יחד אתו מה מפריע לו בגן? מה הוא מרגיש שם ביום יום? כך לדוגמה, יכול להיות שההתנהגויות האלו מופיעות דווקא כשהיא נוכחת משום שהילד מרגיש קרוב יותר אליה ולכן מתקשה לקבל את חלוקת תשומת הלב שלה. או מצב בו ילד חש מאוים והתנהגותו היא תגובה לתחושה הזו. אמרת שבשבוע האחרון ההתנהגויות החריפו, ואני תוהה האם משהו באופן התגובה בגן וכנראה גם בבית רק מחזק ומגביר את ההתנהגויות השליליות. זה באמת מורכב מידי על מנת שאדע מכאן, אבל נסו להבין האם הילד מתקשר אתכם דרך הגננת, האם ההבנה שלו שההתנהגות בגן מול הגננת הזו ספציפית מדווחת לכם ומשפיעה עליכם (כמו לבדוק איתה מה קורה בגן פעמיים ביום) באופן כזה המחזק את התנהגותו השלילית. חשוב לנסות ולהתעקש על פסיכולוג/ית דרך קופ"ח או בכל אופן אחר, לשקול עריכת תצפיות בגן בשביל להבין לעומק מה בדיוק קורה שם? בשביל להתמודד עם בעיה חשוב להבין מה גורם לה, ונדמה לי שבמקרה שלכם זה עדיין לא ממש ברור. בנוסף, אני מציע לדבר עם הגננת. לבדוק יחד איתה מדוע היא חושבת שיש צורך בוועדת היוועצות? מה המטרות שלה בפנייה לוועדה זו? ייתכן והיא לא בטוחה באשר לבשלות שלו לעבור לכיתה א', אך יכולות להיות גם סיבות אחרות. נסו ליצור איתה דיון פתוח וסובלני שמטרתו לסייע לילד ולא למצוא אשמים. בברכה קובי.