מחברות טובה לסוג של חרם

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

21/04/2013 | 12:03 | מאת: סיגל

שלום ליאת מה שלומך ? לבני בן ה 12 יש חבר בכיתה שעד לא מכבר נחשב לחבר די טוב שלו הם לומדים יחד מכיתה ב ונהגו להיפגש די הרבה אחר הצהריים כמובן שבעידן המחשב והסקייפ הפגישות הפכו יותר ויותר לוירטואליות , הם פתחו ערוץ משותף ביו טיוב העלו זירעונים והסתדרו די טוב , לאחרונה רבו בעקבות צירוף של חברים נוספים לרשת (שהם מערים אחרות) ושאיתן בני מסתדר מצויין ולחבר הזה לא התאים הדבר כיוון שהוא שתלטן ומדבר כנירון לא יפה ועל זה היתה המריבה מאז המריבה החבר של בני יורד לחייו במסגרת בית הספר , צוחק ומעליב אותו ליד החברים , מסיט את החברים האחרים נגדו (ישנם כשלושה ארבעה חברים בכיתה שהם היו תמיד חבורה משותפת וכרגע הוא אומר לבני כאשר הם יחד שילך ושהוא לא קשור או מבקש מהחברים שלא ישתפו את בני מדובר בילד חזק מבחינה פיזית וגם מבחינה ורבלית ובני שנחשב ילד חלש יותר לא מסוגל להילחם על מקומו כמובן שהחבר חושב את עצמו סוג של מנהיג והיתר די פוחדים ממנו ולכן נוטים לכיוונו הדבר מאוד מתסכל את בני והוא נפגע ובוכה מהמצב די הרבה , חוזר מבית ספר עצוב כי מוצא את עצמו לבד בהפסקות שוחחתי עם אמו של החבר אך קיבלתי הרושם שגםלהורים יש בעיה לעמוד מולו והעניין נמשך למרות השיחה ביום שישי קבעתי פגישה עם המחנכת בעניין לימודי אך העליתי בפניה את העניין , המורה גלגלה עיניים כששמעה במי מדובר וכעסה נורא ואמרה שתחשוב מה לעשות ,והוסיפה שאם תשמע תלונה מילד נוסף תזמן את האמא לשיחה כי כרגע בני עדיין לא פנה אליה ואין לה מספיק קייס לזימון יש לי שתי שאלות בבקשה האחת היא מה את מציעה לעשות כמובן ?? והשנייה היא איך מחזקים את בטחוני העצמי של בני על מנת שיוכל להתמודד טוב יותר עם מצבים קשים בשנה הבאה עולה לחטיבה ושם החיים לא יהיו יותר קלים חשבתי אפילו לפנות לייעוץ מקצועי , שיעזרו לו ויתנולו לים להתמודדות אשמח לשמוע את דעתך שאותה אני מאוד מעריכה !! 

לקריאה נוספת והעמקה
22/04/2013 | 00:49 | מאת: קובי והב

סיגל שלום ראשית, אני וליאת חולקים את ניהול הפורום שבוע-שבוע. אני אשיב על פנייתך ואפנה את תשומת ליבה של ליאת לתשובתי, במידה והיא תראה לנכון לחוות את דעתה אבקש ממנה שתעשה זאת. במידה ובכל זאת תרצי לשמוע את חוות דעתה את יכולה לפנות שוב בשבוע הבא. בקשר לפנייתך, אני יכול לשער עד כמה המצב קשה עבור בנך, ולא פחות מזה עבורך. חרם שאינו מטופל כראוי יכול להביא לתוצאות קשות עבור כל הנפשות שלוקחות בו חלק. לתפיסתי חרם מהסוג שמופנה כלפי בנך מהווה התנהגות אלימה וכך גם צריך להתייחס לזה. כפי שהסקת נכון, התמקדי בחיזוק הביטחון העצמי של הבן שיאמין בעצמו, הבהירי לו שאין לו במה להתבייש, שהוא נמצא בסיטואציה מאוד לא תקינה שתטופל. עודדי אותו ליזום וליצור קשרים חדשים עם ילדים אחרים מהכיתה, השכבה ומחוגים (במידה ויש). אני חושב שללא עזרה חיצונית כל ניסיון שלו "לתקן" את יחסיו עם הילדים המחרימים רק יחמיר את המצב לכן מוטב שיתרחק מהם וישקיע את מרצו בפיתוח קשרים חדשים. חברות אחת בונה ומחזקת עדיפה באלפי מונים ממספר חברים מתעללים ומשפילים. ברמת בי"ס, אני חושב שכאשר ישנו חרם חברתי על אחד מהתלמידים אין טעם להמתין עד שבנך יפנה אליה, עד שהחרם יחלוף או עד שיהיו נפגעים נוספים. המצב הקיים כפי שהוא מחייב התערבות של הצוות החינוכי. מערכת החינוך יודעת להתמודד עם מצבים כאלו, גם ברמת המסר כי בדומה לאלימות פיזית או מילולית גם חרם הוא התנהגות שאינה מקובלת, וגם ברמה הטיפולית עם "מנהיג החרם", משתפי הפעולה ועם בנך. אני ממליץ לך לשוחח בשנית עם המחנכת וביחד איתה לערב את יועץ/ת בי"ס. בנוסף לזה, אני רוצה להציע לך דרך נוספת להתבונן על הדברים. במקרים רבים דווקא הילד שמוביל את החרם הוא ילד שחש עצמו מאוים מנידוי חברתי. את החרם הוא עושה מתוך תחושה של מצוקה ואיום ומתוך מחשבה (לעתים לא מודעת) שאם הוא יהיה בצד המחרים הוא יהיה מוגן מהנידוי ממנו הוא חושש. את תיארת שהחרם החל כשבנך צירף חברים נוספים לרשת, ואני נוטה לחשוב שמהלך זה היווה איום על חברו שהתקשה להשתלב בקבוצה המתגבשת. ייתכן, שעל אף שבנך נתפס כילד "חלש" הוא אינו כל כך חלש. הרי אם הוא היה חלש כל כך הוא לא היה מהווה איום כזה גדול המצריך פעולה אגרסיבית ואלימה. כשמדובר בילד חלש הייתי מצפה שיזכה לתגובת התעלמות, זאת מכיוון שאינו מהווה איום. אני מוסיף דברים אלו מכיוון שיתכן ויש בבנך כוחות רבים שהוא אינו מודע להם מספיק. לכן, בהמשך להכרה וההכלה של מצוקתו, חשוב להראות לו גם את הכוחות והיכולות שלו. כפי שחרם יכול להיות אירוע טראומתי והרסני, עם טיפול נכון הוא יכול להיות אירוע מכונן, מחזק ובונה. במידה ואת חשה שהמצוקה הולכת וגוברת, ושכל הצעדים הללו אינם מסייעים לו כדאי לפנות לייעוץ מקצועי מקיף יותר. בהצלחה קובי

22/04/2013 | 21:38 | מאת: סיגל

ראשית אני מתנצלת על הפניה האוטומטית לליאת , ראיתי שאתם חולקים את ניהול הפורום רק אחרי כתיבת ההודעה . שנית אני מודה לך על התשובה המקיפה והכל כך קולעת למצב וכן לדרך החדשה שהצעת להסתכל על הסיטואציה שמרגישה לי כל כך נכונה ומעוררת מחשבה . אני בהחלט אפנה שוב למחנכת הכיתה ואם יהיה צורך לכל גורם מטפל בעניין , ובמקביל אמשיך לחזק את בני ככל שאוכל אני שוב מודה לך , אני חושבת שאתה כמו ליאת תהיה נכס לפורום הזה , יישר כח !!! וכמובן שאני תמיד שמחה לשמוע את דעתה המלומדת והרגישה של ליאת אותה אני מעריכה מאוד תודה לשניכם !!  

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים