התאפקות לפיפי עד כדי הרטבה

שלום! בתי בת הארבע גמולה מגיל שנתיים. לאחרונה היא מרבה להתאפק לפיפי עד שבורח לה. כשהיא מתחילה להראות סימנים של התאפקות ואני מבקשת שתלך לשירותים היא מסרבת בתוקף וטוענת שאין לה.. עד שבורח ואז היא רצה להמשיך בשירותים. אני קצת מודאגת, כי נראה כי זהו עניין כלשהו הקשור לשליטה.. ראוי לציין שאני בהריון, שיתכן שגם משפיע, אך הייתי שמחה לעצה- האם לבדוק כיוון פיזיולוגי? או להתייעץ עם פסיכולוג ילדים? תודה.

שלום לי הנכונות והפתיחות שלך באופן בו את מתבוננת על התנהגות בתך היא נקודת פתיחה מצוינת להתמודדות שלכן עם מצבים כאלו, השינויים הקרובים ובכלל. המשיכי כך! במקרים רבים רגרסיה בעשיית הצרכים יכולה לשקף סוג של מצוקה זמנית, צורך במגע וטיפול מההורים, או מאבק כוחות מולם. לידה של ילד חדש במשפחה הוא אירוע משמח מאוד שגם מכיל בתוכו משמעויות מורכבות עבור בני המשפחה, ובפרט עבור בתך הבכורה. מאוד יכול להיות שההתנהגות הזו היא הדרך שלה להביע את חששותיה לקראת הלידה המתקרבת, את הפחד מלאבד את מקומה ואת רצונה להמשיך ולהיות הילדה הקטנה שלכם... רמזים לכך את יכולה למצוא בתכנים אותם היא מעלה תוך כדי משחק או בבדיקה האם התנהגות זו מופיעה גם בגן. את יכולה גם להיעזר באמצעים אחרים כדוגמת 'ספר הפילפילים' של אלונה פרנקל וכד'. בכל מקרה, המלצתי היא לנקוט בגישה סבלנית ואוהדת, להימנע מענישה ומביקורת, משפטים כמו: "אמרתי לך" או "חבל שלא הקשבת לי" לא יסייעו לה. להימנע ככל הניתן מלהיכנס למאבק סביב הנושא. במידה ואת יכולה, השתדלי להימנע מלהציע לה להתפנות כשאת רואה שהיא מתאפקת, פשוט נראה לי שחבל להמשיך באסטרטגיה שלא עובדת. היא יודעת היכן השירותים והיא מרגישה שיש לה פיפי, מאבק סביב הנושא הזה עלול להחמיר את המצב. חשוב שהיא תרגיש שהאחריות על עשיית הצרכים נשארת בידיה. לצד זה, חשוב שהמצוקה אותה היא מנסה להביע תזכה להתייחסות שלא דרך העיסוק בפיפי. חשוב לי להדגיש, שתגובת בתך אינה חריגה או חריפה באופן מיוחד. עם קצת סבלנות ורגישות, ועם הרבה חום ואהבה היא תוכל להתגבר על כך. אם את מרגישה שנושא הזה מעורר אצלך מצוקה הולכת וגוברת, מצוקה שמקשה עלייך בהתנהלות מולה את יכולה להסתייע בהדרכת הורים קצרה. בהצלחה! קובי.

קובי היקר, המון תודה על תגובתך המפורטת, המבינה והתומכת. אני אנסה להתייעץ גם עם הגננת לראות האם הבחינה גם בשינוי התנהגות כלשהו בגן. אני מאד מתחברת לגישת הסבלנות, החם והאהבה, אך תמיד החשש המסתתר הוא שלא אחמיץ חלילה מצוקה גדולה יותר... בכל מקרה אמשיך לעקוב. תודה רבה ! לי.