בעיות אכילה לילדה בת 7 פלוס

שלום, בתי האמצעית מבין 3 ילדים (בת 7.5) לא אוכלת כלל. בבדיקות דם שערכנו לה לאחרונה יצאו התוצאות גבוליות ביותר בעיקר מבחינת קולסטרול גבוהה וברזל גבולי. הרופאה המליצה על אכילת ירקות פרות ובשר והפחתה של מאכלים מתוקים. התפריט שלה בנוי מפסטה לבנה, שניצל (לרוב קנוי כי האמיתי לא טעים לה)ביצה ,לחם עם נוטלה (כריך ביום) ואקטימל. היא אינה אוכלת ירקות ופרות כלל...כל מאכל אחר המוצע לה מתקבל בסירוב. אינה מקבלת מתוקים כלל. בינקותה סבלה מריפלוקס והוגבלה בכמויות של אוכל ובמרווחי הזמנים בין הארוחות. שוחננו איתה על כך והסברנו לה את הבעיה הבריאותית המתעוררת עקב הסירוב של לאכול .ניסנו כל דרך של התמודדות:שיחות, התעלמות ואף הגבלה כללית של ממתקים חטיפים ועוגיות המצב גורם למתיחות רבה בבית בעיקר ביני לבינה. אני מנסה להכין לה מאכלים חדשים שיתאימו לטעמה הביקורתי- והיא מסרבת לטעום התיסכול והדאגה שלי מתבטאים לפעמים בכעסים מעורבים בהמון אמוציות - שלאחר מכן גורמים לי צער רב על התפרצויות מיותרות. אני פוחדת לערער את הקשר ביננו שהיה טוב ונפלא עד הפגישה עם הרופאה - אבל כרגע אני מרגישה שאני עושה את כל הטעויות האפשריות ...אנו מתגוררים בחו"ל והייתי מאד שמחה לקבל רעיונות איך מתמודדים. לפני סיום אוסיף כי אחותה בת ה 3.5 הבינה שהאוכל הוא "עניין" בבית והתחילה לחכות אותה במשפטים על האוכל ובסירוב לאכול. מה עושים?

שלום רחלי, לעתים, כתוצאה מבעיות בריאות בינקות, וכתוצאה מהחרדות ההוריות הנלווית להן, מתפתחים דפוסי תקשורת בעייתיים. יכול להיות שבצל הריפלוקס, וההגבלות בכמויות ובזמני הארוחות, התפתחה אצלך משאלה "שהילדה תאכל", תוך נכונות להתפשר על איכות המזון או גיוונו. כרגע, בשל הדאגה החדשה והמוצדקת לבריאותה, שוב הופך האוכל לעניין מהותי מאד, שצובע את הקשר והתקשורת ביניכן. אמנם איני רופאה ולא תזונאית, אך נדמה לי שאפשר להרפות קצת מתחושת החירום, שגורמת לך להגיב ממקום נואש וחרד, ולאמץ שינוי של אורח החיים ממקום שקט, מאוזן ורגוע. כל עוד יהיה כאן מאבק כוח, הסיכויים שלך 'לנצח' נמוכים. כפי שציינת נכון, ההתעקשות שלך על מזון הבריאות עלולה לעלות לך במחיר היחסים הטובים והקשר. בעיני, חשוב לנקוט הדרגתיות, ולהרגיל את בתך לשינויים בתפריט בצורה שמכבדת הן את ההתנגדות שלה והן את הקושי לוותר בבת אחת על כל מה שהיא אוהבת. (חשבי מה היית אומרת לחברה שלך לו הייתה גוזרת על עצמה פתאום דיאטה אכזרית נטולת סוכרים ופחמימות. הגיוני להניח שהיית חשה כלפיה חמלה ומבקשת ממנה לנהוג במתינות). תוכלי לנסות להסביר לה על חשיבותו של מזון בריאות, ועל הנזק שבסוכר. הביעי הבנה לקושי לוותר על העוגות והממתקים, והציעי לה לבחור ביחד את התחליפים. קחי אותה איתך לחנויות הטבע או למרכול, והראי לה את שפע מוצרי הבריאות שהם גם טעימים. קשה לשכנע ילד לוותר על עוגת שוקולד לטובת ברוקולי, אך אפשר לפתותו לטעום עוגת גזר או סלט פירות כקינוח. זכרי שכשאין בבית ממתקים וג'אנק-פוד, אין גם את הפיתוי לאכול מהם. והעצה החשובה ביותר - כל עוד בנותייך מבינות שאפשר להפעיל אותך ואת מצב רוחך באמצעות האוכל, הם ישתמשו בו. כשהן מסרבות לאכול, תוכלי להביע צער בקצרה, לסלק את הצלחות מן השולחן, ולקוות (בקול רם) שיאכלו יותר בארוחה הבאה. זכרי שבן הברית החשוב ביותר שלך הוא הרעב הטבעי, ולכן אל תנסי לפצות על הארוחה החסרה בחטיפים בין הארוחות או בכניעה למזון מתוק ומזיק. הגישי את הארוחות בזמן, ותני לשתיהן לאכול כמה שיבחרו. נחוצים כאן נחישות וקור רוח, אך גם רוגע וחמלה. בהצלחה ליאת