בעייה רגשית

שלום נורית, אנחנו הורים ל3 ילדים, י"ב, ח' וגן חובה. נמצאים בסיטאציות מאוד קשות עם הבן האמצעי לאור אופיו המורכב. אינו יכול לקבל מרות/ גבולות. מאוד ביקורתי, לא שבע רצון מכלום ואלוף ב"להשבית שמחות". לאחרונה, הוא מגיב בקיצוניות , צועק , טורק דלתות , אומר שאין לו סיבה לחיות ואף החליט השבוע לא להיכנס הבייתה, להישאר בכניסה ליד הדלת (לבד) עד השעה 1.00 בלילה, מאחר ולא הסכמנו לו להכניס חברים הבייתה בשעה 22.45.(דוגמא לאין גבולות /אינו מקבל מרות ו"משבית שמחות" -היינו באירוע שנאלצנו להגיע בדחיפות אליו ולאחיותיו כתוצאה מהסיטואציה). בבי"ס , מבחינה חברתית עד לא מזמן היה בסדר גמור, לאחרונה ניתקו איתו קשר מס חברים טובים (טוען שאינו יודע מדוע), ברמה הלימודית - ישנם מקצועות שמצליח יותר וישנם פחות(הוא החליט להשקיע רק במה שמתחבר). המצב הזה גורם לנו להישאב לתוך הסיטואציות הללו , גורם לאווירה עכורה , בתי הגדולה סובלת מהמצב מאוד מאחר והיא נמצאית בחברתו ובסיטואציות מורכבות לא מעט בזמן שהיא שומרת על הקטנה. 1. אודה לעזרתך, כיצד אנחנו אמורים להתנהג. 2. טיפול פסיכולוגי קליני. איך אנחנו משכנעים אותו כן ללכת לטיפול? תודה רבה

שלום נורית, לפני שמביאים ילד לטיפול, ובמיוחד במצבים בהם עיקר הקושי הוא בבית (ופחות בביה"ס), יש טעם לנסות ולהתייעץ עם פסיכולוג ילדים דווקא לצורך הדרכת הורים. כדי שילד יקבל מרות ויהיה קואופרטיבי (לא "ישבית שמחות"), יש צורך לחזק את ההורים, ולהנחות אותם כיצד להתנהל במצבים בהם נדרשת עמידה איתנה כדמויות סמכות. הכוונה היא לא לשבור את רוחו של הילד באיומים או במאבקי כוח, אלא להישאר קשובים, חמים, מאפשרים - מצד אחד, ומציבי גבול באחריות ועקביות - מצד שני. אני ממליצה בחום על פנייה להדרכה הורית אצל פסיכולוג ילדים טוב, ורק אם יהיה צורך ובהתאם להמלצת איש המקצוע, אפשר יהיה לחשוב כיצד מביאים את הילד לטיפול. בהצלחה ליאת