ילדה בת 3 בודקת גבולות

שלום בתי בת 3 ילדה פיקחית שמחה וגם קצת שובבה .הבעיה העיקרית איתה זה בשעות הבוקר סדר הבוקר של צחצוח שיניים החלפת בגדים כרוך בהרבה מאמץ ושיכנועים כשאני ממהרת לעבודה והיא רוצה לעשות כל דבר אחר רק לא מה שאני מבקשת. ואותו הדבר בערב יש לנו סדר קבוע של ארוחת ערב אמבטיה ולישון לפעמים סיפור אם היא רוצה לפני השינה. הכל מתנהל בסדר פחות או יותר אך כאשר היא במיטתה היא מתחילה לבדוק איתנו את הגבולות היא רצה בשמחה לסלון אנחנו מחזירים אותה וכן הלאה. אני משתמשת בשיטת הפרסים . אני לפעמים מראה לה סוכריה או שוקולד כשהיא כבר במיטה ואומרת לה אם תלכי לישון יפה אתן לך את זה בבוקר. או אתן לך שוקו מחר כשאקח אותך מהגן וכדו' זה בדר"כ מצליח אבל לא תמיד. לפעמים זה הסיכוי האחרון כי גם 20 החזרות למיטה לא משכנעות אותה אלא גורמות לה להרגיש סוג של משחק איתנו והיא מאוד שמחה וצוהלת כשתופסים אותה ומחזירים למיטה והיא לא מתרגשת מזה . האם אנחנו פועלים נכון ?

שלום עינת, מה שאת מתארת באמת נשמע כמו סוג של שעשוע. אסתכן ואומר שנראה שגם אצלכם יש מידה של הנאה מה'תופסת' הלילית, לפחות כפי שעולה משיתוף הפעולה הנלהב שלכם איתה. אם חשוב לך לבסס הרגלים שיש בהם התחשבות גם בכם, זה הזמן לפעול. מאחר שממילא אתם "מתוזזים" 20 פעם בערב, אני מציעה להקדיש לזה זמן מה באופן יזום, ולהחליט שהולכים עד הסוף עם עקרונותיכם. כך, תוכלו להודיע לה שהיא לא יורדת יותר מהמיטה, ולהישאר לצידה בחדר (אחרי הסיפור) מבלי לאפשר כל אינטראקציה ביניכם. אם תעשו תורנות ביניכם (פעם את ופעם בעלך) יש סיכוי שתצליחו להתמיד. אפשר לצפות שבהתחלה הישיבה לצידה תארך זמן לא קצר, אך בהמשך זה ישתפר בהדרגה. ילדה בת 3 עדיין אפשר לעצור גם פיזית (בתקיפות, אך לא בתוקפנות), ולא לאפשר לה לנהל את שעות הערב ואתכם באין מפריע. אני ממליצה לך להימנע מלפתות בפרסים, ולכוון למה שנהוג לכנות 'חיזוקים חיוביים' לאחר מעשה. חיזוק חברתי (שבח או גאווה אמיתית) מגביר את המוטיבציה הפנימית, והוא עדיף במצבים כאלה. באופן דומה, גם בבוקר, כשאת ממהרת לעבודה, אין טעם להתחנן בשכנועים, אלא לנקוט גישה עניינית ואסרטיבית - "את רוצה שנתארגן בנעימים, או באווירה של כעס?". אם היא ממשיכה להתנגד, קחי אותה לגן כשהיא חצי לבושה, גם בלי לצחצח שיניים ולהסתרק, מבלי להכביר מילים. תוכלי לומר בדרך, ש"חבל. דווקא רציתי להלביש אותך בכייף, אבל לא נורא, תתלבשי בגן. אולי מחר נצליח". אני מזמינה אותך לקרוא תשובות שניתנו כאן בעבר בנושא הצבת גבולות, ולהרחיב את רפרטואר התגובות שלך להתנהגויות מאתגרות מצידה. זכרי שניהול בית ומשפחה זו משימה כבדה מדי עבור ילדה בת שלוש. שחררו אותה מן העול... בהצלחה ליאת

שלום לך, תודה על תשובתך. לגבי מה שכתבת בפתח דברייך. אז.... אנחנו ממש לא נהנים מזה אנחנו מראים לה שאנחנו מאוד לא מרוצים מהתנהגותה ומחזירים אותה בדממה למיטה. היא נכנסת לסוג של "היי" וזה ממריץ אותה. זה גם היה בהמלצתך להחזיר למיטה כמה שצריך ללא דיבורים עד שיימאס לה. אני עכשיו אשנה את הגישה ונישאר איתה בחדר. בתקופה האחרונה נתתי לה שוקו בכל פעם שאני באה לאסוף אותה מהגן כמחווה לזה שהיא ישנה יפה והסתדרה בבוקר יפה. והיא יודעת שאם היא מתנהגת לא יפה אמא לא מביאה שוקו לגן אחה"צ. מה אעשה עכשיו איך אפסיק לתת לה וגם אשמור על אמינות איתה? אודה לתשובתך על זה.דבר נוסף שרציתי לאמר, הילדה בגיל 3 בתקופת המרד ובדיקת הגבולות . זה שהיא רוצה ומנסה ומקשה עלינו את החיים זה לא אומר שהיא מנהלת את החיים היא לא מקבלת מה שהיא רוצה בסופו של דבר. היא לא נשארת לצפות בטלויזיה ומחליטה מתי לישון היא נמצאת במיטה כשאנחנו שמים אותה ב 8 בערב ואח"כ מנסה אותנו. זה לא אומר שאין לה גבולות.יש ילדים נוחים ושקטים יותר שקל להגדיר להם גבולות ויש ילדים יותר טמפרמנטים אני למדתי פסיכולוגיה ובכל עיניין אני בודקת דעה של פסיכולוגים אבל משום מה בעיניין הזה של הצבת גבולות אני מרגישה בעייתיות בגישה. לדעתי זה שלא מאפשרים לה לעשות מה שהיא רוצה זה הצבת גבולות . התוצאה שהיא ממשיכה לנסות בדרכים שונות אומרת שאנחנו צריכים לחסום אותה בצורה אחרת אולי לא בלהחזיר למיטה אלא בלהשאר איתה בחדר . אודה לתשובתך( גם בעיניין השוקו), תודה רבה