החבר של גרושתי ותרומתו להרס התא המשפחתי

שלום, לפני כשנה וחצי התגרשתי מאשתי. לימים נודע לי כי עוד כשהיינו נשואים, חברה לעבודה שידל אותה לשלוח לה תמונות ערום כשהיא מצטלמת בחדר השינה הפרטי שלנו. מיותר לציין את עוגמת הנפש והכאב העצום שחשתי כשנודע לי הדבר. לי ולגרושתי יש שני ילדים - ילדה בת 17 וילד בן 13. אותו חבר ששידל אותה לשלוח לו תמונות הוא גם חברה לחיים כיום. בזמנו שלחתי לחברה לחיים מייל נזעם ובו פרטתי בפניו את הנזק הבלתי הפיך שגרם לי ולילדנו (לתא המשפחתי) במעשיו הנלוזים. אני מניח שמייל זה לא נפל על אוזניים ערלות... לפני מס' חודשים, כשבתי חגגה יום הלדת, היא סיפרה לי שגרושתי והחבר שלה קנו לה לפטופ חדש כשכל אחד ממן מחצית מסכום המוצר. כששמעתי זאת לא ידעתי אם לצחוק או לבכות ... שאלתי את עצמי, מה פתאום הוא משלם אלפי שקלים לילדה שאינו מכיר והאם המייל ששלחתי לו בעבר ושבו פרטתי את מה שקרה למשפחתנו מאז הגירושין גרם לו רגשי אשמה ורצון להשתתף בקניית המתנה. על כל פנים, לקחתי את ביתי לשיחה ואמרתי לה שחברה של אמא תרם תרומה נכבדה לפירוק המשפחה ושאני מבקש ממנה שלהבא תסרב לקבל ממנו מתנות או להיפגש איתו בכל צורה שהיא. היא שאלה אותי מה הוא עשה ? אמרתי שדברים חמורים ואיני רוצה לערב אותה בכך ושאני מבקש שתכבד את רצוני בנושא הזה. בתי שאלה מה יקרה אם היא כן תרצה לקבל ממנו מתנות בעתיד או תרצה להיפגש איתו, אמרתי לה שאם היא לא תכבד אותי לא אוכל לכבד אותה למרות שהיא בתי האהובה. שאלתי היא איך יוצאים מהפלונטר הזה ? מבחינתי זה הזוי שבתי או בני יפגשו עם מי שתרם להרס משפחתם מחד ומאידך אני רוצה שיבינו מה קרה עד כמה שאפשר ע"מ שגם הם יפעילו שיקול דעת בנושא. מה עלי לעשות בנושא ? תודה מראש, מיקי

שלום מיקי, אני סבורה שאין לערב את הילדים בחזית המאבק שבין הוריהם, ואין זה הוגן להשתמש בהם כנשק כנגד בן הזוג לשעבר. כאשר אתה מעמיד בפניהם אולטימטום מוזר "אם תיפגשו עם החבר של אמא הרי שאינכם מכבדים אותי, ואז לא אכבד אתכם", אתה גוזר עליהם פיצול נאמנות בלתי אפשרי, שמסבך עבורם את החיים מאד (!) ומקשה עליהם להסתגל לנסיבות חייהם המשתנות. מרגע שהתגרשת מאמם, עליך לקבל את העובדה שבן הזוג שלה (יהיה אשר יהיה) ייקשר בדרך זו או אחרת גם לילדיך. באופן דומה, גם בת הזוג החדשה שלך (אם וכאשר תגיע) תקיים קשר עם ילדיך, ומוטב שיהיה זה קשר חם וטוב. לתחושתי, אם לא יוצרים מראש את הפלונטר, לא יידרש המאמץ להיחלץ ממנו. האופן שבו התפרקה הזוגיות שלכם יכול להישאר מחוץ לתודעתם של הילדים, לפחות כל עוד הם קטינים, ולא הוגן לדרוש מהם להפוך חיילים בשדה קרב שאינו שלהם. נסה לטפל בעצמך, להתגבר על הפגיעה והכעס, ולהמשיך בחייך כאב לילדיך וכבן זוג לאישה הראוייה לך. בברכה ליאת