יש לי ילדה בת 14 שמקבלת

טיפולים בשיחות אצל פסיכולוגית דרך העירייה . השיחות הם עקב הגירושים. כנראה הילדה במשבר או שכבר עברה את המשבר - אני לא יודע. הילדה לא אוהבת את הפסיכולוגית שלה, בגלל הגישה של הפסיכולוגית אליה. (אספר בהמשך). לי לא אכפת כי הילדה תפסיק את הטיפולים האלו , אם הילדה לא מרגישה טוב עם זה, והבעיה היא שהאקסית שלי כן מעוניינת שהילדה תמשיך בשיחות עם הפסיכולוגית הזו. אני מצידי , אפשר להחליף פסיכולוגית, אך האשה כנראה לא מעוניינת בכך. המשמורת היא משותפת. אני עכשיו יכול להיכנס לבעיה עם האקסית בעיניין הזה. האם עלי לשמוע לילדה או לאקסית? איך אני פותר את הבעיה? תודה רבה מראש.

שלום יוסי, כמו תמיד, הדרך הטובה ביותר לפתור דילמות מהסוג הזה, היא בהידברות ובתקשורת פתוחה וחיובית. כהורי הילדה, עליכם לשתף פעולה בכל הנוגע לרווחתה הפיזית והפסיכולוגית, ולקבל את ההחלטות מתוך שיקול דעת וחשיבה משותפת. לא ציינת כמה זמן הילדה נמצאת בטיפול, ולכן אציין רק שלפעמים (במיוחד כשמדובר במתבגרים) לוקח זמן עד שנוצרת עם המטפל ברית עבודה וקשר משמעותי. ילדים, וגם מבוגרים, שחוו משבר הכרוך בחוויה של אובדן או פרידה קשה, עלולים לפתח קשיים ביצירת אמון וקשר עם אנשים אחרים, ולוקח להם יותר זמן לבסס קרבה ואינטימיות. יתכן שתחושות הריחוק מהפסיכולוגית משקפים משהו כזה, ולכן (אולי) שווה להתעקש ולאו דווקא לוותר. חומר למחשבה... ליאת