פחד אצל ילד

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

21/06/2009 | 12:25 | מאת: אירנה

שלום ד''ר. בני בן 4.5 יש לו פחד של שהוא ילך לאבוד או שיעזבו אותו. למשל אם אנו נמצאים בפארק שעמועים ואני החלפתי מקום יבישה בלי ךהודיע לו, אז הוא נכנס להיסטריה של בכי.הוא רואה שבמקום איפה ישבתי אני לא נמצאת ונכנס ללחץ. וככה בכל מקום. אף פעם לא השארנו אותו איפשהו או שכחנו לקחת.אנו משפחה מאוד אחראית. כל הזמן אנו מסבירים לו שהוא הכי חשוב לנו ואנו לא נעזוב אותו.זה לא עוזר. אולי זו טראומה מגן ? מה יכול לעזור? תודה רבה.אירנה

לקריאה נוספת והעמקה
22/06/2009 | 00:40 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום אירנה, בגיל ארבע חלה הצפה של פחדים "לא הגיוניים", בשל היכולת הקוגניטיבית והמוטורית שנותנת 'קפיצה' גדולה. העולם הדמיוני פעיל מאד בגיל זה, ולכן יופיעו גם הרבה פחדי מפלצות לפני השינה ופחדי נטישה. כדי לסייע לו להתגבר על הפחדים, אין טעם לומר שהם לא הגיוניים, גם כי זה לא לגמרי נכון (לפעמים את נעלמת לו מהעיניים לכמה דקות, וזה באמת מבהיל), וגם כי זה לא מרגיע. במקום הסברים - או בנוסף עליהם - הייתי מנסה לתת לו תחושת שליטה וביטחון, תוך תרגול וחשיבה על פיתרונות למקרה של... אפשר לשוחח על האפשרות של הליכה לאיבוד (מה עושים? למי פונים?) לעזור לו לשנן את מס' הטלפון שלך או את כתובתו. ללמד אותו לפעול עפ"י סדרת פעולות. "מה אתה עושה אם אתה רואה שאני לא על הספסל? איפה עוד אפשר לחפש? האם אפשר לבדוק בעוד מקום?". כשאתם במסגרת מוגנת (בבית או בחצר מוכרת) אפשר לשחק במחבואים בגרסה מרוככת, כדי להתמודד עם הפחד שתעלמו לו. צריך לעשות זאת בזהירות ובאופן ידידותי כדי לא להשיג תוצאה הפוכה. בנוסף, יש על מדפי הספרים לא מעט ספרי ילדים העוסקים בפחדים מסוגים שונים, והם אהובים במיוחד על בני הארבע שמזדהים מאד עם התכנים. השתדלו לא ללעוג או לכעוס, להגיב בסבלנות ואהדה, עד יעבור זעם. והוא עובר בסוף... בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים