מוטרד

אני תלמיד בכיתה יא , מעולם לא היו לי ארועי משמעת,לצערי תלמיד כיתה ז הציק לי במשך זמן רב והיה מעליב אותי קשות, בין אם זה כינויים או שמות גנאי והעלבות קשות מול חברי כיתתי. הדבר היה מעסיק אותי מאוד אך בחרתי לא לפנות לשום גורם בבית הספר להתריע על כך אולי מבושה או מבוכה. אני בן יחיד להורים מבוגרים שאחרי טיפולי פוריות באתי לעולם. אני יודע שהערכתי העצמית נמוכה מאוד ואין לי בטחון עצמי. אך חשוב לי לציין כי אין לי כלל ארועי אלימות בבית הספר והמקרה הזה שבו התלמיד מכיתה ז הובהל בעקבות האלימות מצידי לבית החולים הוא ארוע יוצא דופן. פגעתי באשכיו של התלמיד והוא שכב מעולף על הריצפה. אני כמובן מתחרט על כך, אך העונש היותר משמעותי עבורי הוא העובדה שעליי לשמש כחונך לימודי לתלמיד הזה. עליי להקדיש לו 4 שעות לעזרה ולמידה. אני חושב שזה יהווה לי בעיה לעבוד מול ילד שהיה מציק לאורך זמן . אציין כי כשהתלמיד היה ביסודי שנה שעברה שימשתי עבורו אח בוגר במסגרת תרומה לקהילה, עוד בזמן שלא הציק לי, אך בשלב זה לחנוך אותו שוב זה בעייתי כי יש בי סלידה ממנו, מה עליי לעשות? האם הפיתרון טוב לדעתך של המנהלת?

שלום אבי, אני חושבת שהרעיון של המנהלת דווקא טוב. נדמה לי ששניכם מגיעים את המפגשים המשותפים ממקום חדש: הוא יודע לא להתחיל עם גדולים וחזקים ממנו, ואתה הראית לו שאתה לא חסר אונים כפי שחשב. נראה שהפרחח הקטן צריך עזרה, וגם יד מכוונת, ולמה בעצם שלא תעשה זאת אתה, שכבר מכיר אותו. לא מעט סיפורי אהבה החלו מסלידה הדדית ואפילו תיעוב. אם מצליחים להתגבר על רגשות ראשוניים אלה, התמורה נחווית כעונג ממש. כמובן שתוכל לכת ולבקש 'חנינה', אבל בעיני זה יהיה חבל. מאחלת לך הצלחה בפרוייקט. בעיני יש כאן הבעת אמון גדולה של המנהלת כלפיך, וחבל יהיה לאכזב אותה. לא? בהצלחה ליאת