ילד בן 4 מרביץ

שלום, אני אמא לשני בנים בן 4 ובן שלושה חודשים. בן ה-4 חווה כנראה את התווספות אחיו למשפחה וזה מתבטא בעיקר ביחס כלפי, אני איתו רוב שעות היום ובערב אבא חוזר מהעבודה ואז אנחנו מתפצלים באחריות ההשכבה כל אחד עם ילד אחר (מקלחת) ולגדול גם סיפור ומתחלפים בנינו. הגדול מעדיף את אביו ומספר שהוא אוהב אותו יותר. יחד עם זאת הוא ממש מתאמץ לעשות דברים שהוא יודע שאסור ובוחן את גבולותי ואומר שהוא שונא אותי וכועס עלי כשאני שואלת למה הוא אומר שהוא לא אוהב מה שאני אומרת לו (ביקורת כשהוא מתנהג לא בסדר), דיברנו איתו והסברנו לו שיש לנו מספיק אהבה בשביל כולם כמו שהוא בלבו אוהב הרבה אנשים (הורים,סבתא ,סבא ..) מידי פעמים כשאני מחליטה משהו שלא מוצא חן בעיניו הוא מפליק לי ואני אומרת לו שאסור, לפעמים תופסת לו את הידיים לחצי דקה עד שהוא אומר שהוא נרגע מצבי הרוח שלו כלפי אהבה/שנאה משתנים כל יום הוא אחר. אתמול היינו ביומיים של טיול בלילה הוא היה ממש עייף וכשאבא שלו בא לנשק אותו הוא נתן לו סטירה ואז כשאבא כעס ואמר שלא ככה מתנהגים הוא בכה וחיבק והתנצל - לקחנו את זה כאקט של עובר עייפות, היום בבוקר במלון הכל היה בסדר לא זוכרת מה אמרתי שלא מצא חן בעיניו והוא אמר 'Im going to punch you " - ( אנחנו גרים כרגע בארה"ב כבר שנה וחצי ) והסתובב החזקתי לו ביד בעדינות!!!! סובבתי אותו אלי ואמרתי לו שלא מדברים ככה הוא עמד מולי אני ישבתי על כסא ונתן לי אגרוף לפנים ליד העין הייתי המומה לא הספקתי לעכל ומיד הגיע השני ויותר חזק הסתכלתי על בעלי הוא שאל מה קרה ואמרתי לו בנוכחות הילד שאני המומה ושהוא נתן לי שני אגרופים לפנים הוא הרים אותו והשכיב אותו על המיטה ואמר לו מה קורה איתו ואם הוא נורמלי משהו כזה ... ושכשנגיע הביתה ניקח לו את הצעצועים שלו וכו ...הוא לא נבהל מעצמו אפילו והמשיך להגיד שהוא כועס עלינו ....אני אמרתי לו שלא ידבר איתי ולא יגע בי ושאני כועסת וכל היום לא התייחסתי כשפנה אלי בלילה הוא לא רצה להגיד לי לילה טוב ולא התעקשתי בעידוד אביו בא להגיד שהוא מצטער אך לא התחבקנו הוא אמר שלא נעים לו שאני לא מתייחסת כשהוא פונה אלי ואמרתי לו שאני עצובה וכועסת בעצמי. לקחנו את הצעצועים שחשובים לו למחסן והודענו לו על כמה שינויים שהוא לא יוכל לעשות יותר. בערב לפני השינה לא מצא חן בעיניו ללכת לישון ואבא שלו ביקש ממנו אז הוא נתן לו מכה על הרגליים ... אני מבוהלת חושבת שהאגרופים הם עליית מדרגה וכועסת ולא יודעת איך נכון להמשיך מחר בבקשה עצה דחופה תודה

שלום גלי, השאלה הדחופה אינה נוגעת ל"מחר בבוקר", אלא לנושא רחב יותר, של גבולות וסמכות. כאשר ילד כה קטן מרשה לעצמו להרים יד על הוריו, הוא נמצא בסיכון לפתח חרדות, בעיות התנהגות וקשיים חברתיים. ילד שמרגיש חזק מהוריו ומסוגל לפגוע בהם, עלול לחוש מבוהל, ללא ההשגחה נוסכת הביטחון לה הוא נחוץ לצורך התפתחות תקינה. לכן, הגיע הזמן להפסיק לדבר ולהסביר, ולהתחיל לפעול. עלייך לזכור כי ילדים קטנים אינם מתרשמים מהסברים מילוליים, וכדי ללמדם איך להתנהג עלינו ליצור קשר בין ההתנהגות לבין תוצאתה. התנהגות שיש לה תוצאה שלילית נוטה להיכחד. הגם שעונש הוא תוצאה שלילית, אני מציעה להימנע מעונשים, ולנסות ככל האפשר למצוא תוצאה טבעית ומיידית ככל האפשר להתנהגותו האלימה. כאשר את מבינה שהוא מתוסכל או כועס, נסי לתקף את רגשותיו ולהציע לו דרכים לגיטימיות להירגע או לפרוק את כעסו. אם הוא מרים יד, השתדלי מאד לא לאפשר לו להנחית אותה עלייך (או על מישהו אחר, או על רכוש). אמרי בתקיפות "אני לא מרשה לך להרביץ!" והתרחקי ממנו בפנים רציניות. אם הוא בכל זאת הצליח לפגוע בך, התרחקי ממנו, ודאגי שיחוש בכעסך. עברי לחדר אחר והישארי מרוחקת וקרירה, כדי שיבין שהפסיד את חברתך ואת החמימות שלך לזמן מה, שיהיה משמעותי דיו, אך לא מפחיד מדי. אל תנסי לפצותו על כך, וגם לא לקבל מהר מדי את בקשות הסליחה שלו. תני לו להבין שלא כדאי לו לפעול כלפייך באלימות. אני ממליצה לך מאד לקרוא את שפע התגובות בנושא, שנכתבו בפורום זה. היעזרי לצורך כך בארכיון הפורום (כפתור ה"חיפוש"). בנוסף, נסי להגיע להדרכת הורים טובה, שיכולה להביא לשינוי אפילו בפגישה אחת. בהצלחה ליאת