מפגש משפחתי

הי ליאת, אשמח אם תאירי את עיני בסוגיה הבאה. בחג האחרון התאספו בבית הורי כל אחי הנשואים וילדיהם - אחייני - בגילאי 4-9. תןך כדי משחק, כדרכם של ילדים, הם הקימו מעין קואליציה של שלשה נגד אחד. הם לעגו לו, צחקו בפניו, ונידו אותו מחברתם. למרבה המזל לא נוצרה שם תגרה רבתי, אבל הילד המנודה (והרכרוכי מידי) הזיל נהרות של דמעות במשך כל הערב. האמת, ליבי יצא אליו. כאב לי לראות את ההתנהגות הקנטרנית והמרושעת של החבורה הצעירה... ברור לי שזה אופייני למדי בגילאים האלו, אבל הרגשתי צורך להבהיר להם שהתנהגותם מאד לא מקובלת עלי. כעת אני תוהה אם פעלתי נכון, ומה עלי לעשות במקרים דומים כמבוגר המשקיף מהצד. בעבר שאלתי אותך לגבי התערבות במריבות אלימות, ואז טענת שלא רצוי להתערב. האם גם כאן כדאי לאפשר להם להתנהל בדרכם? האם משפט בסגנון של "בבית שלנו לא לועגים זה לזה" הוא התערבות הולמת?

שלום נירה, לא תמיד ברורה לנו הדינמיקה שמובילה לדחייה אקטיבית של ילד מתוך הקבוצה. חשוב לזכור שלא תמיד מדובר ברשעות או הצקה חד צדדית, וכי גם לקורבן יש תפקיד בדרמה הזאת. לא תמיד מי שבוכה או צועק הוא גם זה שצודק. בכל מקרה, כדי שהביקור אצל סבתא לא יהפוך לזירה אלימה או פוגענית, עדיף למנוע מצבים של פגיעה או השפלה מכוונת ועקבית בילד אחד, ורצוי לעשות זאת בפעולות ולא בדיבורים. כדודה פעילה וצעירה תוכלי לנסות לחדור קצת לקבוצה הזאת, וללמוד עוד על מערך הכוחות בה. לפעמים, דברים שרואים מכאן לא רואים משם... בכל מקרה, אני מאמינה שההתערבות ה'מחנכת' שלך עלולה לסבך אותך, או עם הילדים או עם אחד מהוריהם. תני לשכל הישר להוביל אותך, ועשי זאת בזהירות. בברכה ליאת