צורך לשירותים בזמן נסיעה ברכב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב, בני בן 3, גמול מחיתולים כחצי שנה, עדיין מפספס שתן לעיתים תכופות. צואה לעולם אינו מפספס ואין לו בעיה ללכת לשירותים ולשבת שם, אפילו ניראה שדי נהנה... במהלך השבוע אין שום בעייה. הבעייה מופיעה בסופי שבוע כשנכנסים לרכב לנסיעה ארוכה, למרות שאני מבקשת שילך לשירותים קודם ושואלת אם יש, תמיד אומר שאין ו10 דקות אחרי שמתחילה הנסיעה טוען שכואבת לו הבטן והוא צריך קקי. אנו בדרך כלל עוצרים בצד ולפעמים אכן יוצא לו והרבה פעמים לא יוצא בכלל. זה עניין מאד מטריד כי הוא מתבכיין כל הנסיעה אם אנחנו לא עוצרים, ומצד שני לעצור כל פעם זה ממש קשה ומעכב וגם לא נוח כשאין שירותים בסביבה. האם התופעה ידועה? האם כדאי לא לעצור לו וללמד אותו להתאפק? להסית את תשומת ליבו למשהו אחר? אני מפחדת שזה יגרום לו לפיתוח של עצירויות... תודה על ההיענות ושבוע חדש ונעים.
שלום לונה, איני מכירה קשר ישיר בין נסיעה במכונית לבין הצורך להתרוקן, ולכן (ליתר ביטחון) התייעצי גם עם רופא הילדים שאולי יהיה לו רעיון. מבחינתי, עולים שני כיווני מחשבה. האחד - קשר של התנייה, דהיינו קישור שהילד יצר בין שני הדברים בשל סמיכות שאירעה פעם אחת, ומאז מצפה לקקי (שגם בא) בכל פעם שהוא נכנס לאוטו. כיוון מחשבה אחר (אולי מופרך, לא יודעת...)שהילד סובל מרגישות לנסיעה, ומפרש בטעות את הבחילה האופיינית ככאב בטן וצורך להתרוקן. גם זה שווה בדיקה, במיוחד אם בעבר היו אפיזודות של הקאה במכונית. אם נשללו כל הסיבות הפיזיולוגיות, אפשר לנסות לאמן אותו בהתאפקות (אם אכן עשה את הקקי בבית). למיטב הבנתי, התאפקות של שעה קלה לא אמורה לגרום לעצירויות. בשמחות ליאת