גמילה מחפץ מעבר

ביתי בת החמש וחצי נפרדה מחפץ מעבר שהיה איתה שנים ,כרית שפשוט התפוררה ונקרעה ולכן היא זרקה אותה לאשפה ,היא עדיין עם מוצץ אך לאחר הפרידה מהכרית המוצץ פחות בשימוש . מה שחשוב לציין שזרקנו את הכרית בגלל שהיא נקרעה ולא בגלל שביתי הגיעה להבנה שהיא לא רוצה בה יותר . הגמילה קשה ביותר לכל בני הבית ובמיוחד לה ,היא לא מצליחה לשבת ולהרגע בלי הכרית והמוצץ ,היא בפעילות כל הזמן,יש לה לפעמים התקפים של חוסר שקט,כעס,שחולף לאחר כמה דקות. המצב קשה לי כי לפעמים אינני יודעת איך לנהוג איתה ועוד דבר שחשוב לציין לפני "הגמילה"היא היתה (ועדיין)ילדה מקסימה ,מנומסת ילדה שונה לחלוטין

שלום שרון, כל מי שנגמל פעם מהרגל מהנה ומרגיע (עישון, אכילת מתוקים, שתיית אלכוהול, ואפילו כסיסת ציפורניים) מכיר בוודאי את תחושת אי השקט, חוסר האונים והקושי להיאסף אל תחושת הרוגע והנחמה לה הורגל. כאשר אנו גומלים באופן חד צדדי את הילדים שלנו מחפצי המעבר שלהם (יהיו הסיבות אשר יהיו) עלינו להיערך לתקופה לא פשוטה בכלל, שבה הילד יוצא מאיזון, הופך חסר מנוחה, עצוב, כאוב או כעוס. בתקופה זו עלינו להתאזר בסבלנות ונדיבות כלפי הילד, ולהציע לו את כל האהדה והנחמה, במיוחד ברגעי המשבר שלפני השינה. בדר"כ זה עובר, ותחושת האובדן והערגה לחפץ האהוב שנעלם הולכת ודועכת. עוד קצת סבלנות... ליאת