ילדה בת 3 עקשנית

שלום רב, יש לי ילדה בת 3 וילד בן 15, אני ממש לא יודעת איך להתנהג ולהגיב, קשה לה לקום בבוקר, היא לא מוכנה ללבוש את הבגדים, מתעקשת שהיא לא רוצה את הבגדים, אני מנסה לתת לה לבחור, גם זה ללא הצלחה. אני מגיעה בבוקר לעבודה ללא אוויר, עצבנית ולא מרוכזת. גם בערב ממשיך הטקס, היא לא רוצה להתקלח, לא רוצה לאכול. אני צריכה את עזרתך,היא מגיבה בצרחות נוראיות, אני מנסה לקנות לה פרסים, לדבר יפה וזה לא עובד, מנסה בצעקה, גם זה לא עובד,נא עזרתך איך להתנהג במצבים כאלו?

שלום מלכה, כדי להשיג שיתוף פעולה ואווירה הרמונית בבית, נדרשת עבודה חינוכית לא קלה, לאורך זמן. ילדים קטנים אינם גדלים בחלל ריק, והם פועלים ומגיבים בהתאם למה שהם לומדים מסביבתם. לתחושתי, מתוך רצון טוב ועמדה דמוקרטית, את מאפשרת לילדתך מרחב גדול מדי של קבלת החלטות, הרבה מעבר ליכולותיה כבת שלוש. אולי חלק מזה קשור לכך שהילד הבכור שלך כבר בוגר יחסית. ילדים בני שלוש אינם 'קובעים' האם ומתי הם יקומו בבוקר, האם ילכו או לא ילכו לגן, האם יתקלחו, וכד'. בדיוק לצורך כך המציאו את ההורים :-) עלייך לזכור שאת המבוגר האחראי בבית (ואבא, כמובן), והילדה הקטנה שלך אמורה לכבד את סמכותך ולפעול בהתאם לדרישותייך, כל עוד הן הגיוניות ותואמות גיל. כרגע, נראה שאת חוששת להפעיל את סמכותך, ומאפשרת לבתך לנהל אותך דרך המחאה הבוטה או הבכי. לכן, אני ממליצה לך לקרוא (ברשת, כאן בפורום, באתרי ההורות השונים, וכמובן בספרי ההדרכה המצויים בשפע על המדפים) כיצד מציבים גבולות בחיי היומיום בדרך יעילה ועקבית. אני מוצאת שהספר (הישן, יש לומר) "ילדים: האתגר" של דרייקורס, הוא ספר מצויין, שנותן מענה ענייני ובהיר לסוגיות שאיתן את מתמודדת. הדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים קליני יכולה להיות מועילה מאד אף היא, ועשויה לקצר ולייעל מאד את התהליך. בהצלחה ליאת