בן חמש

שלום ליאת, בני בן חמש, מאובחן כבעל הפרעה בויסות החושי,טופל ע"י מרפאה בעיסוק והיום מטופל ע"י פסיכולוגית קלינית, באופן קבוע, מזה כשנה. בני חווה קשיים הרבה מעבר למישור החושי, גם בפן הרגשי וההתנהגותי. החששות שלנו מתגברים לקראת כיתה א' (סביר שלא נעלה אותו בשנה הבאה בכל מקרה, ועדיין...). ההתלבטות שלי כרגע היא האם כדאי לנו לפנות לפסיכיאטר, על מנת לבחון אם קורה לו גם משהו מעבר לבעיה המאובחנת - האם קיימים קשיי קשב וריכוז? ADHD? מחד, זה כאילו עדיין לא משנה,ומאידך, אבחון מוקדם תמיד עדיף, לא? אני נצאת בתחושה שאנחנו עושים הרבה מאוד, ועדיין לא רואים שיפור מספיק משמעותי. קשיי התנהגות והקשיים החברתיים כתוצאה מהם נמשכים וקשה לי להעריך אם זה הגיוני וצריך לתת לדברים זמן או שאולי אנחנו פשוט לא עושים מספיק/לא עושים את הדבר הנכון. מה את אומרת?

שלום רב, מאחר שישנם גורמים מקצועיים בתמונה, מוטב להתייעץ איתם, כמי שמכירים את הילד מקרוב, את הרקע ההתפתחותי שלו, ואת המופע ההתנהגותי שלו. כל עצה שאתן לך מכאן תהיה, באופן בלתי נמנע, חכמה פחות מזו שיתנו לך הגורמים המטפלים. אוכל לומר לך רק, לא לוותר על תחושות הבטן האימהיות שלך, ואם יש בך דאגה או עמימות - דאגי לסלקם בהקדם. בהצלחה ליאת