נסיעת עבודה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, התייעצתי עמכם בעבר לגבי נסיעות עבודה וכתוצאה מכך לקחתי את בתי איתי לארצות הברית מספר פעמים. שוב אני חייבת לנסוע למקום מאוד רחוק (טיסות של כ-30 שעות לכל כיוון והפרש שעות של 13 שעות). הילדה תהיה בת שנתיים ושלושה חודשים כשאסע. לקחת אותה איתי יהיה מאוד קשה ויקר - קשה גם לה כי הפרש השעות והטיסות קשות. מדובר על נסיעה של שבוע. נראה שהפעם אין לי ברירה אלא להשאיר אותה. היא בגן ואחרי הצהרים יש בייביסיטר קבועה, אבא וסבתא. ולשאלה - האם יש הבדל מבחינתה בין שבוע ל- 9 ימים? אני מתפתה להוסיף יומיים חופש, כי מדובר על יעד אקזוטי ומעניין. תודה על הייעוץ! אמא
שלום רב, אם ילדתך נשארת עם אנשים קרובים ומוכרים, פוטנציאל הנזק של הפרידה קטן. קחי בחשבון שבגיל כזה הגעגועים קשים, וכל יום בלעדייך נדמה כנצח. קשה לי לומר לך אם יש או אין הבדל בין שבוע לתשעה ימים. תנסי לחשוב על כך במונחים של צום: מי שצם שבוע כנראה לא ימות אם האוכל יאחר ביומיים, אבל קשה להגיד שמנקודת מבטו אין הבדל בין 7 ל-9 ימים, נכון? מפרגנת לך את הנסיעה, בכל מקרה. דרך צלחה ליאת
הרבה תודה על התשובה. בזמן שעבר התברר לי שבן זוגי רוצה להפרד. הזוגיות מרוחקת מאז נולדה הילדה, וטיפול אינו בא בחשבון מבחינתו. רציתי לשאול אם גיל שנתיים טוב לגירושין יותר או פחות מגיל שלוש. הילדה מאוד חכמה ומפותחת לגילה, מדברת שוטף ומבינה הכל. קשורה לאבא. אצטרך לעבור דירה עימה, אך מתכננת להשאר באותה העיר ולא להעביר אותה גן. שאלות נלוות - האם כדאי לאפשר לה לישון בשני בתים או רק בבית החדש עם אמא? האם לראות את אבא ואז את אמא אחרי הצהריים זה טוב או מבלבל? האם בשבת כמה שעות עם אבא ואז לחזור לאמא זה טוב או מבלבל? הנסיעה עדייין תתקיים, הפרידה תהיה מספר שבועות או חודשים אחרי. אני תוהה אם כדאי למשוך עוד כמה חודשים, שתגדל עוד קצת.. ילדה מאושרת, קצת קצרת רוח. כתינוקת היתה רתחנית ובכיינית, אבל עכשיו היא צחקנית, חברותית, דעתנית ועצמאית.