מציצת אצבע - גיל 4

שלום ליאת , בתי בת ה 4 מוצצת אצבע מגיל 3 חודשים לערך. ניסיונותינו לעבור למוצץ בינקות נחלו כישלון חרוץ. מהגיל שכבר ניתן היה לשוחח איתה ולהסביר בפשטות שזה לא בריא לשיניים ניסינו ליצור מעברים לבובת פרווה אהובה או למולל משהו אהוב אחר כדי שיהיה קל יותר להפרד ממנו בעתיד ,וגם זה לא ממש צלח ... נכון להיום מציצת האצבע היא בעיקר במצבים הבאים: שעמום, צפייה בטלוויזיה ובמצבי תסכול כאשר אנו כועסים לעיתים על התנהגות לא מתאימה לדעתנו או כאשר אנו מסרבים לבקשה מסוימת ובבוקר עם ההשכמה. בלילה היא לא ישנה עם האגודל בפה - היא מכניסה אותו לפה פעם פעמיים , מוציאה ונרדמת לבד בד"כ. לשמחתנו הדיבור לא נפגע כלל אבל אנו חוששים על ההשפעה העתידית של השיניים שיחליפו את שיני החלב שעלולות לבלוט ומבנה הלסת . אנו מנסים קצרות להסביר שזה לא טוב לשיניים או מציעים להחזיק משהו אהוב במקום ולעיתים פשוט אומרים " תוציאי אצבע מהפה " כאשר כאן אנו יודעים שזה לא טוב כי כך היא משיגה את תשומת לבנו ואנו מחזקים אותה בפעולה זו .... נודה באם תוכלי לייעץ לנו כיצד נוכל לסייע לגמילה והאם כלל ניתן לעשות זאת בגילאים האלה ? תודה !

שלום אריאלה, אני שייכת לאסכולה שאינה דוחקת בילד להיגמל ממוצץ או מאצבע לפני שהוא מוכן לכך. בגיל ארבע, יש ילדים שעדיין זקוקים להרגעה והנחמה שמספקת המציצה, ובעיני אפשר להתיר זאת, אך להגביל זאת לתחומי הבית והמשפחה. בגיל מעט יותר מבוגר, כאשר אפשר יהיה לגייס את המוטיבציה של הילדה, אפשר יהיה לחשוב על פיתרונות/תחליפים. בסופו של דבר, יש לזכור, הרוב המכריע של הילדים מוצצי האצבע נגמלים בכוחות עצמם (גם אם מעט מאוחר בהשוואה למוצץ), מבלי שנדרשה לשם כך פעולה מיוחדת. לא כל הפסיכולוגים מסכימים בשאלה זו, ולכן אדגיש שזו דעתי, וכך נהגתי גם כאימא. בהצלחה ליאת