התערבות בין ילדים

בנותי בנות 8 ו5 . לגדולה בעיות חברתיות(בנוסף ילדה שמנה)אני מאוד רגישה לבת הגדולה בגלל בעיותיה.בהרבה מקרים מעליבים אותה (הרבה פעמים בגלל המראה)ולפעמים לא מעונינים שהיא תיכנס לקבוצה. אני מאוד משתדלת לא להתערב גם כשזה קורה ולתת לה להתמודד(כמובן שאני מלווה אותה בשיחות כל הזמן)יש מצבים בהם אינני יכולה להתאפק(ליבי נקרע) ואני מתערבת. לדוגמא:אחייני בן 13 דואג מידי פעם לצחוק עליה ולהוציא אותה מהקבוצה שכל האחיינים משחקים. מה שנורא שחלקם חברים שלה ביום יום אך נשמעים לו ומפנים לה עורף כשהוא איתם.דיברתי איתו והסברתי לו שזה לא יפה ואני לא מסכימה להתנהגות הזאת וגם עם האחיין השני שבדרך כלל בקשר טוב איתה. היא נלחצה ואמרה שהם לא עשו לה כלום מכיוון שפחדה שינדו אותה עוד יותר.אני מרגישה שאני גורמת עוד יותר נזק אך לא יכולה לעמוד מהצד ולסבול זאת.(כמובן שאמרתי לה שתשחק עם ילדים אחרים אך היא למרות ההשפלות מעוניינת לשחק איתם)מה דעתך?

שלום גל, אני מבינה מאד ללבך. ילד עצוב ומבודד חברתית נוגע ללבנו תמיד, ומעורר בנו את הדחף הטבעי לגונן עליו ו"לגהץ למענו את הקמטים" בזירות ההתמודדות שלו. הנטייה הזו מתגברת אצלנו במצבים של חריגות בולטת כלשהי, כמו עודף משקל או - להבדיל - נכות כלשהי. ובכל זאת, לפעמים, הנטייה שלנו לגונן על הילד מפריעה לנו לראות את המציאות כפי שהיא, כולל את הכוחות של הילד שלנו או את החלק שלו במצב. כולנו מכירים ילדים (או אנשים) שמנים, שמצליחים להיות אהובים ומרכזיים בקבוצת השווים, בזכות איכויות וכישורים שאינם קשורים למראה החיצוני שלהם. מה שאני מנסה לומר כאן, זה לנסות להתבונן על בתך בעיניים רעננות, לנסות לבודד את נושא המשקל (לטפל בו!!!), ולהעצים את החלקים האחרים, היפים, הכשירים, החזקים שלה. נסי לסמוך עליה יותר, לעודד אותה לפתור את הקונפליקטים בזמן אמת בכוחותיה, ולעודד אותה כשהיא פגועה. במקביל, כדאי להשתדל לבחון באומץ את האפשרות (גם אם היא אפשרות קלושה) לכך שמשהו בהתנהגות שלה מפריע לילדים להתחבר אליה וליהנות בחברתה. במקרה כזה, חשוב להיעזר במטפל מקצועי שיוכל לאתר את הקשיים ו'ליירט' אותם נקודתית, לצמצום הגירעונות החברתיים שנוצרו, אם נוצרו. שולחת לך עידוד וכוח לעמוד במשימה. זה בהחלט לא קל. בהצלחה וחג שמח ליאת