שאלה לגבי פחדים של הילד

יש לי ילד בן 4 שבתקופה האחרונה פחדיו התגברו מאוד- ואפרט. לפני כשנה כשעברנו לדירה חדשה בת 2 קומות, הילד פחד להישאר בקומה לבדו ולכן אני או בעלי היינו צריכים ללוות אותו. זה עבר, עם ההסתגלות לסביבה החדשה. בתקופה האחרונה הפחד חזר אך ברמה גבוהה יותר- הימנעות מלהיות בחדר לבד,אפילו בשירותים בטענה שישנם חיות טורפות בבית. אני יכולה להסביר ולייחס זאת ללידה של אחותו לפני 9 חודשים ולשינויים שקשורים בה.אבל השאלה שלי היא איך כדאי לעזור לו להתגבר על הפחד? ניסינו לזרום עם הדימיון ולארגן "קרב" נגד החיות הטורפות - אך זה רק גרם לסיפור החיות לקבל עוד רבדים...האם יש משהו שאנחנו יכולים כהורים לעשות כדי לעזור לו?

שלום לירון, פחדים אלה בהחלט נורמטיביים בגיל כזה, ולרוב הם גם חולפים מעצמם. הבעיה מתחילה כאשר המשפחה כולה משתעבדת לפחדים של הילד עד כדי אבסורד. כרגע, הייתי מגלה מידה של התחשבות, אך עושה הכל כדי שעיקר אי-הנוחות יישאר שלו ולא שלכם. למשל, כאשר הוא מבקש להיות צמוד אליכם, הרשו לו לעשות זאת, אך דאגו לכך שהוא יבוא אליכם ולא להפך. תוכלי לומר באמפתיה "אל תדאג, אני שומרת עליך מכאן. אם אתה פוחד, אתה יכול לבוא ולהיות על ידי, אבל אני נשארת כאן". כמי שאוהבת להשתמש בהומור ובתגובות פרדוכסליות, הייתי מקצינה את המצב, ומדווחת לו על כל תנועה, עד שיימאס לו ("רועי, אני עוברת מהמטבח לחדר כביסה, בוא, הולכים!" או "עכשיו נלך לתלות כביסה"). זה כמובן יהיה חזק יותר אם בדיוק עכשיו הוא שקוע בתכנית מעניינת בטלוויזיה... אם המצב אינו משתפר או אפילו מחריף, פני להתייעצות עם פסיכולוג ילדים. בהצלחה ליאת