כנראה קשיי הסתגלות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
אימא לילד מקסים וחכם להפליא בן 3.4 נכנס השנה לגן טרום טרום חובה. קשה לו להיפרד בבוקר אבל לא בוכה בהיסטירה ונרגע מהר (מציצה מהחלון) הגננת אומרת שהוא "בור סוד שאינו מאבד טיפה" חכם ומקסים. בשעה 14:00 הוא נאסף מהגן ע"י הצהרונית...ששם נראה כי רכש חברים במהירות רבה ונהנה מאוד... הבעיה מתחילה בבוקר וכשחוזר מהגן לא מוכן להתארגן בוכה על כל דבר ומתרגז אם אני לא מרימה אותו למקלחת הוא פשוט לא קם נאלצת גם להוציא אותו מהבית בבוקר מעט בכוח. וכשחוזר שוב מתווכח על כל דבר וכל דבר מציק לו. התחיל ממש להכות אותנו ההורים ולזרוק חפצים. ניכר שהוא מאוד עייף מכיוון שאינו ישן שנת צהריים.. בנוסף וחשוב מאוד החרים אותי כמעט לגמרי ורוצה שרק אבא שלו יעשה לו הכל....למרות שאני מתעקשת ומתקרבת בכוח ויש בסיפור גם תינוקת בת 7 חוד' קשה לי בטירוףףףףף ונראה שאני כל הזמן נאלצת לכעוס עליו וגם לשים בפינת חשיבה... אנחנו ממש מתוסכלים ןלא יודעים איך להגיב להתנהגויות המתפרצות האלה... לעצה אודה עד מאוד!!!! ורד.
שלום ורד, אנא קראי את מה שכתבתי בתחתית דף זה, תחת הכותרת "תהליך קליטה בגן חדש". עלייך להבין שמדובר בילד קטן מאד (למרות שהפך לאחרונה לילד ה"בכור"), שנאלץ להסתגל לפתע לשתי מסגרות חדשות, להיפרד מכם לשעות ארוכות, ולוותר עלייך לטובת אחותו התינוקת. המשאלה שייפרד יפה בבוקר, יילך ברצון לגן, ויחזור משם מאושר ונינוח - אינה ריאלית בשלב זה. גם את ואני לא היינו מסוגלות לכך, ובוודאי לא ילד כה קטן. התאזרי בסבלנות, הביעי הבנה לקשיים שלו, ונסי לעשות הכל כדי להעניק לו שפע של תשומת לב בשעות אחה"צ והערב. כאשר את מענישה אותו על ביטויי הקושי והמצוקה שלו, את רק מחמירה את מצבו, את זעמו ואת תסכולו, ומרחיקה מכם את ימי השקט. סבלנות, חמלה והכלה בשבועות הקרובים יעשו את שלהם. בברכה ליאת