קשי התמודדות עם הסתגלות לגן

שלום. אני זקוקה לעזרה. בת שלי בת 1.9, נכנסה לפני כשבועיים לגן לכיתת פעוטות. שמעתי דברים טובים על הגן הזה ממכרות שלי כך שרשמתי אותה בלב שלם למרות היוקר שלו. מהתחלה הכל הלך בסדר, אך כבר שבוע שני שהיא לא מוכנה לאכול בגן. היא לא משתפת פעולה עם ילדים בגן (אולי בגלל הגיל), היא לא משתתפת בפעילות בגן וכל הזמן צמודה לאחת המטפלות (שאני אישית גם הכי מתחבררת מכל שאר המטפלות). הכי מתריד אותי שבכל פעם שאני מגיעה יש מה לומר על ההתנהגות "הלא תואמת ציפיות" שלה לאחראית כיתה. היום זה היה שהבת שלי התעוררה בשעה אחד וחצי והעירה את הילדים והמטפלת הזאת בעקבות האירוע ניסתה להאכיל אותה והבת שלי דחפה את הצלחת. אני כבר לא יודעת איך להתמודד עם כל עניין הגן ומה לומר או להרגיש בקשר לזה. כבר שבועיים אני באופן מתמיד בדאגות ונראה לי שהלחץ לא עוזב אותי. אני מצידי לא רוצה להעביר ביקורת חדה למנהלת כיתה וללכת להתלונן משום שאני חוששת שזה יפגע עוד יותר בהתייחסות שלה לבת שלי. (לדבר איתה כבר ניסיתי וזה לא עזר - היא אומרת הבת שלי קטנה לעומת רוב הכיתה ואין מה לעשות). וצד שני אן זה ימשך עוד שבוע שהיא אוכלת רק בערבים אני חוששת שזה יפגע בבריאות שלה. האם ההתייחסות שלי יכולה להיות שונה על מנת לגרום לשיפורים? האם יש טיפים לעזור לבת שלי כן לאכול ולהשתתף במשחקים?

שלום אורית, כדי לא לחזור על עצמי, ניסחתי סוג של תשובה בראש הפורום, שיכולה לעזור למרבית ההורים בשבועות הראשונים בגן. אנא קראי אותה. באופן יותר ספציפי, אני מציעה לנסות לשלוח עם בתך תיק קטן עם אוכל מוכר מהבית, ולא להיבהל אם כרגע היא בוחרת לא לאכול. השלימי לה את התזונה בשעות אחה"צ בבית. התייחסי למצב הקשה הנוכחי כאל משהו זמני שיחלוף תוך מספר ימים. במידת האפשר, אני מציעה לקצר עבור הילדים המתקשים את יום הלימודים, ולהיעזר לצורך כך בסבתות, דודות, וכל דמות אחרת שיכולה לסייע לכם (אם אתם עובדים). בהצלחה ליאת