בת 2.5 מרביצה בגן

שלום ליאת. הבת שלי, בת שנתיים וחצי, ממשיכה שנה נוספת בגן פרטי, אליו הצטרפו השנה מספר ילדים צעירים ממנה (בני 1.3 ויותר). היום הגננת סיפרה לי שהיא הרביצה כמה וכמה פעמים לילדים הקטנים ממנה ובאופן ספציפי לאחת מהם. אני יודעת שאין זו התנהגות חריגה (כמובן שאינה מקובלת), אך בכל זאת מעסיקה אותי השאלה מדוע היא מרגישה צורך לעשות זאת. חשוב לציין שיש לה אח קטן בן עוד מעט שנה שגם אותו היא "מכפכפת" מידי פעם, אם כי במקרה הזה אני מתארת לעצמי שהדבר נובע מקנאה. האם יתכן שגם בגן היא חשה קנאה ? אני מבקשת לשאול האם לדעתך עלי לדבר איתה על כך, או לאפשר לגננת לטפל במה שנוגע לגן? ושאלה נוספת- האם כשהיא מרביצה לאחיה את ממליצה לדבר איתה על נושא הקנאה (כמו שאני משקפת לה למשל מצבים בהם היא עצובה או כועסת) ? תודה על ההקשבה ועל העצה הטובה.

שלום דבי, יכול להיות שגם בגן התנהגותה נובעת מקנאה ורכושנות כלפי הגננת שמקדישה זמן לקליטת הילדים החדשים והקטנים. כמובן שבתך נמצאת בגיל שממילא קשה לשלוט בתוקפנות ובזעם, ולכן לא חייבים סיבה מיוחדת... בעיני נכון להשאיר את הטיפול במושא המכות בגן לגננת. זכרי שילדים בני שנתיים-שלוש לא מתרשמים במיוחד משיחות והסברים. חשוב לעצור אותם מיידית ולהגיב סמוך ככל האפשר להתנהגות הבעייתית. אם את רוצה לקדם את המגמה הזו גם בבית, ההקפדה על גבולות ועל כללי מותר ואסור, יכולים לשפר את יכולת העמידה בתסכולים שלה, ובעקיפין לצמצם את ביטויי התוקפנות שלה בגן. כאשר היא מרביצה לאחיה יש לעצור אותה מייד, לומר בקצרה שאינך מרשה לה להכות אף אחד, גם אם היא כועסת, מקנאה או מתוסכלת. אם בכל פעם שהיא תכה, תקחי אותה לשיחה נעימה, היא עלולה לפרש זאת כסוג של תגמול על התנהגותה הפוגענית. את החום, האהבה ותשומת הלב הרבה תני לה בהקשר של התנהגות טובה וקואופרטיבית. בברכה ליאת