מציצת אצבע

הבן הבכור שלי, בן 8, מוצץ אצבע ומשתמש בחפץ בטחון (שמיכה מהינקות). הוא משתמש בשמיכה+מציצת אצבע בשינה ובמקרים של שעמום, צורך בהרגעה, ואחרי שנוזפים בו או כועסים עליו. לעתים הדבר הראשון שיעשה כשייכנס הביתה יהיה למצוא את השמיכה ולהתכרבל על הספה עם אצבע בפה. מאז גן טרום חובה הוא אינו עושה זאת בין חברים, והשמיכה אינה יוצאת איתנו מהבית אלא אם ישנים במקום אחר. מספר פעמים בעבר הביע רצונו להיגמל והסכמתי לעזור לו, אבל לא עשה צעדים ממשיים. הנושא אינו עולה בינינו הרבה, ואם עולה, אז רק בהקשר של נזק לשיניים או לאגודל ולא בהקשר של דימוי עצמי. הילד באופן כללי שמח ופעלתן מאוד, רגיש אבל לא מתמלל רגשות בדרך כלל אלא מפנים, ונגיש לפניה להיגיון. אני מרגישה שהגיע הזמן להיגמל מהמנהג הזה, ולמצוא דרכים אחרות להרגעה עצמית. האם נכון לכפות גמילה כזו? האם הטיעון "אתה כבר גדול" יזיק או יועיל? אם נכון לגמול אותו, מהי הדרך המומלצת? האם צריך ליווי של איש מקצוע?

שלום רב, אני מודעת לכך שלא כל הפסיכולוגים יסכימו איתי, אך בעיני אין רע במציצת אצבע בשנות הילדות, עם או בלי חפץ נעים כליווי. בעיני זה יופי שיש אופציה כזו, ואיני רואה סיבה להציק לילד עם יוזמות גמילה. כשירגיש שזה מפריע לו, או שיתחיל להתבייש בגלל זה, הוא ימצא את הדרך להפסיק. במקומך הייתי מניחה לזה בינתיים. שבוע טוב ליאת