חרדת נטישה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

31/08/2012 | 09:40 | מאת: שני

שלום רב, בתי בת שנה הלכה לפני כשבוע לגן הראשון שלה,יש לציין שהרגלי השינה של בתי אינם טובים כלומר עד עכשיו ביום היא נרדמת בעגלה ובלילה היא נרדמת במיטת הורים ואז אנו מעבירים אותה למיטה שלה (שנמצאת אצלנו בחדר) והיא יושנת שינה רצופה עד הבוקר. מרגע שהילדה הלכה לגן היא איננה מוכנה להכנס ללול גם לא לדקה ובטח ובטח לא לישון שם, ומרגע כניסתה ללול לא מפסיקה לבכות וגם כאשר אנו מרדימים אותה במיטה שלנו (כמו תמיד) ומעבירים אותה ללול היא קמה ומתחילה לבכות. יתר על כן גם אם אני עומדת לידה בלילה בזמן ההרדמה ומלטפת אותה היא לא מפסיקה לבכות לשנייה גם לא לאחר חצי שעה. יש לציין שגם בגן הילדה כמעט לא נרדמת (כנראה כי התרגלה להירדם במהלך היום עם עגלה). יש לציין כי ההסתגלות לגן של בתי איננה קלה :היא עצבנית יוותר אוכלת פחות,וכמובן מתחילה לבכות ברגע שעוזבים אותה אפילו לדקה. 1.השאלה שלי מה כדאי לעשות בשלב זה כדי שהילדה תישן באופן עצמוני וכדי לא להגביר את חרדת הנטישה שלה שגם כך בתקופה זאת גדולים מאוד? 2.האם כדאי עכשיו להרדים אותה בשיטת 5 הדקות? האם זה לא יגביר את חרדת הנטישה? אנחנו חסרי אונים ולא יודעים מה לעשות האם כדאי עכשיו לוותר לה ולנסות ללמד אותה לאחר שתתרגל לגן?

לקריאה נוספת והעמקה
01/09/2012 | 01:40 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום שני, בחרתם להכניס את ילדתכם לגן בעיתוי בעייתי, מאחר שחרדת הזרים בשיאה. תינוקות כה רכים חסרים עדיין תחושת זמן וקביעות האובייקט, ולכן כאשר אתם נעלמים מטווח ראייתה - כאילו חדלתם מלהתקיים. אני ממליצה מאד על הדרגתיות, ובמידת האפשר - לפחות בהתחלה - ליזום קשר עם דמות אחת מצוות הגן, שתהיה המטפלת העיקרית בתינוקת. באופן כללי, הרעיון של שינה במיטת ההורים הוא בעייתי, אך כרגע, בשעה של התמודדות כ"כ קשה עבורה, אני מציעה לא ליצור עומס יתר עליה, ולאפשר את נוכחותכם הקרובה בשעת ההשכבה לישון. קבלו בהבנה את הבכי והעצבנות, והישארו תומכים, סבלניים ונדיבים כלפיה בשעה קשה זו. בברכה ליאת

01/09/2012 | 10:36 | מאת: שני

תודה רבה על תשובתך המהירה ברצוני להוסיף כי ניסינו להיות לידה בזמן השכבה וזה לא עוזר הילדה בוכה במשך שעה ואף יותר למרות שאנחנו נמצאים לידה ומלטפים אותה-היא מתחילה לבכות ברגע ששמים אותה במיטה שלה-ולכן הדרך היחידה היא להרדים אותה במיטה שלנו ושם היא תישן. אז מה לעשות עכשיו? האם כרגע בגלל ההתמודדדות בגן וקשאי חרדה שיש לה לא להוסיף לה גם הסתגלות למיטה שלה? או להתעקש איתה בכל זאת כי אינני רואה איזשהיא דרך הדרגתית כי היא פשוט בוכה בכל מקום פרט למיטה שלנו?

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים