חרדת נטישה וזרים

שלום רב בני בן 1.9 ש' לאחרונה ניסינו לשימו בקייטנה בגן עם מטפלת ישנה שלו שהוא מאוד אוהב ועדיין פוגש לעיתים. ביום הראשון היתה קליטה מהירה מאוד והיה יום טוב. הבעיות החלו אחרי עד שביום השלישי לקחנו אותו אחרי שעתיים ממרר בבכי. אין לי ספק שהלכנו מהר מדי. אבל מאז יש לו חרדת נטישה כשהוא לא רואה אותנו הוא בוכה בנוסף הוא חושש להתקרב אלינו אם אנחנו ליד אנשים אחרים שהוא לא מכיר. הוא אפילו לא מוכן להתקרב לסבים ולסבתות למרות שכאן יש בעיה נוספת שהוא חושש מהם אפילו שהם נורא משתדלים וכשהם לוקחים אותו לבד (בלעדינו) אחרי שהוא נרגע אז הם נהנים אבל כל פעם שהוא רואה אותם הוא לא רוצה לבוא אליהם. אני קצת עובדת עצות לאיך להמשיך ולפעול עם שתי הסוגיות. אציין עוד כי זהו ילדנו הראשון וכי אנחנו איתו רוב הזמן כי אין לנו עזרה במהלך השבוע. סליחה על האורך ותודה מראש על התשובה

שלום ליאת, הכניסה למסגרת מחוץ לבית, במיוחד בפעם הראשונה (אם כי לא רק), כרוכה בקושי בלתי נמנע אצלו ואצל הוריו. לכן, כאשר מכניסים ילד לגן/קייטנה/ מטפלת, חשוב לשמור על הדרגתיות גם כאשר נראה שהוא נהנה. כרגע, חשוב להחזיר לו את האמון והביטחון בכם, ולכן מומלץ לעזוב אותו לזמנים קצרים (אפילו של 30-60 דקות בלבד). קשה להאמין שתוכלו להרגילו למסגרת בלי בכי בכלל, אך לפחות לצמצם את הקושי, ולאפשר לו לרכוש בהדרגה את האמון והביטחון גם בצוות. אם כרגע אתם רואים שהוא בסוג של משבר, אפשר לוותר גם על הישארות ממושכת אצל הסבים. בברכה ליאת