לימודים

הי ליאת, הייתי רוצה לשתף אותך בנושא שמעסיק אותי זמן רב. לפני כשנתיים סיימתי תואר ראשון בפסיכולוגיה בהצטיינות יתרה. לצורך הגשת מועמדות לתואר שני ניגשתי לבחינת המתא"ם, ומאחר שלא הצלחתי להגיע לציון מינימום (100) מצאתי את עצמי ניגשת לבחינה הזו 4 פעמים, אך בכל הפעמים לא הצלחתי להגיע לציון המינימום הנדרש. בכל זאת ניסיתי משך שנתיים להגיש מועמדות למספר אוניברסיטאות ולמחלקות שונות בפסיכולוגיה, בין היתר גם לעו"ס קלינית. לא זימנו אותי לאף אחד מהמקומות. ההתמודדות עם הדחייה לא היתה (ועודנה) קלה, מהרבה בחינות מעצם הכשלון (הפחד שלי מכשלון התממש במלוא הדרו). היום אני נמצאת בנקודה בה אני מחפשת נתיב אחר להמשך הלימודים. אני שוקלת לימודי הנחיית הורים פרטנית, אך שואלת את עצמי האם זה "רציני" מספיק. ברור לי שלא מדובר בטיפול. מה דעתך? קראתי שכתבת שתוכניות הטלוויזיה מהסוג הזה שנויות במחלוקת- האם כוונתך לתחום עצמו או להצגתו בטלוויזיה? תודה רבה רבה.

שלום רב, ראשית, אקדים ואומר שאם סיימת לימודי תואר ראשון בהצטיינות יתרה, אין לי ספק שאת יכולה לעבור גם את מבחן המתא"ם, נורא ככל שיהיה. יכול להיות שהצטברה רמת חרדה כה גבוהה, עד כדי פגיעה בתפקוד שלך במהלכה. חשוב שתדעי שאפשר לטפל בזה. (מקווה שאת זוכרת שגם ציון מתא"ם בשחקים, עדיין אינו מבטיח את קבלתך למגמה הקלינית, הדורשת התמודדות על מספר המקומות המועט, דרך ראיונות ומרכזי הערכה). הדרכת הורים היא מקצוע חשוב, ויש אנשים מצויינים בתחום, שלא עברו דרך המגמות הקליניות. הדרכת הורים היא אמנם לא "טיפול" במובנו הדינמי, אך היא יכולה לחולל נפלאות, ולחסוך טיפולים בעתיד. ההסתייגות שלי מתכניות הטלוויזיה נאמרה בהקשר של החשיפה העצומה, קבל עם ועולם, של בני הבית כולם, כולל קטינים שאינם עומדים עדיין על דעתם. בקיצור - בעיני הנחיית הורים היא מקצוע חשוב ומועיל מאד, ובעיני גם רציני ומקצועי כשהוא נתון בידיים הנכונות. בהצלחה ליאת