טיפול בנערה מתבגרת

בתי בת 13.5 (ילדה עצמאית סוחפת מנהיגה מבחינה חברתית) לעיתים מנצלת את הכח לרעה פעם אחת הלכה מכות עם מישהי חלשה ממנה ובי"ס ביקש שאפנה אותו לטפול פסיכולוגי למרות שיחות והסברים הילדה מקשרת טיפול כאילו היא "דפוקה" האם ישנה דרך טיפול אחרת במקום טיפול עם שיחות כפי שמבקשים ממני לעשות לה? משהו שהיא תרגיש שזה כמו "חוג" אבל יעזור לה באופן עקיף?

שלום רב, ילדים מתייחסים לטיפול פסיכולוגי (ובעצם כמעט לכל דבר שיש בו עמימות וספק) דרך העיניים של המבוגרים המשמעותיים בחייהם. אם הטיפול מוצג כצ'ופר או כהשקעה ברווחתה הנפשית, ולא כ'תיקון' או עונש, סביר שגם היא תראה זאת כך. טיפול פסיכולוגי אינומיועד ל'דפוקים'. אדרבא, הסיכוי שמישהו 'דפוק' יפיק תועלת מטיפול נמוכה למדי. טיפול מיועד לאנשים חושבים, עם מודעות, ועם נכונות להתבוננות פנימה וללמידה עצמית. מניסיוני, רוב המתבגרים ה'מטופלים' נהנים מההזדמנות הזו, נהנים לחלוק זאת עם חבריהם (שלעיתים מקנאים ולעיתים נמצאים בטיפול משלהם), ולומדים להפיק תועלת רבה מהמפגש השבועי הזה. יש, כמובן, את השיטות ההבעתיות (טיפול באמנות, טיפול בתנועה, דרמה או מוסיקה) שמאפשרים - לפחות כלפי חוץ - מראית עין של חוג. אפשר לנסות. בהצלחה ליאת