התקפי זעם

שלום רב, בזמן האחרון קורה שבתי בת השנתיים, שהיא לרוב ילדה מאוד נוחה ונעימה, נכנסת להתקפי זעם בהם היא בוכה ללא הפסקה, מתיישבת על הרצפה ובועטת (כמובן שיש מקרים אחרים בהם היא כועסת ומוחה, אך לא בעוצמה כזו- בדרך כלל אנחנו מצליחים להרגיע אותה). בעלי ואני מנסים לנחם אותה, להרים אותה או להגיע אליה בכל דרך וכלום! היא מתנגדת, מסרבת שנרים אותה וממשיכה בשלה. פשוט כלום לא עוזר, גם לא המוצץ שתמיד מצליח לעזור לה להירגע. כעבור כמה דקות כאלו, היא נרגעת לבד. היום- בדרך חזרה מהגן (13:00) כעסה וצרחה באוטו וכשהגיע הזמן לרדת מהרכב, בעלי הציע לה לרדת בעצמה והיא לא הסכימה. אחרי כמה דקות כאלה הוציא אותה הוא וברגע זה היא נכנסה להתקף זעם שכזה בגלל שלא ירדה לבד. היא התעוררה מאוד מוקדם הבוקר. יכול להיות שזה קשור? בגן הכל היה בסדר. מה עושים במצב כזה? וממה זה נובע? תודה על עזרתך !

שלום שרי, מלקטת עבורך מספר תשובות בנושא "גיל שנתיים הנורא" שכבר נתתי כאן בעבר. אם לאחר הקריאה יהיו לך שאלות נוספות, את מוזמנת. הנה- http://www.doctors.co.il/forum-3284/message-58552#message-58552 http://www.doctors.co.il/forum-3284/message-42237#message-42237 http://www.doctors.co.il/forum-3284/message-57196#message-57196 בהצלחה ליאת

תודה על התשובה, בהחלט עזר. עניין קטן שנשאר לא ברור- האם לחבק אותה למרות התנגדותה ? תודה