דכאון עקב חשיפה לאינטרנט ?

שלום, הן שלי בן 17.5 התגלה לפני יותר משנה כסובל מדכאון, נתנו לו כל מיני כדורים פסיכיאטריים, המצב השתפר ואז הוא החליט להפסיק את הכדורים למרות ההמלצה אחרי כ 4 חודשים, והיום מצבו ככה-ככה. כשהתגלה הדכאון לפני כשנה, הרופאים לא הצליחו למצוא סיבה מוגדרת לדכאון, רק אמרו שזה כנראה נמשך זמן רב, מאז היותו בן 13 או קודם והגיע למצב דכאון עמוק. הילד גם לא משתף מספיק פעולה לא עם ההורים ולא עם המומחים. ואז היום נראה לי שהתגלתה לי הסיבה לכך - משיטוט באינטרנט וחיפוש אחר שמו הגעתי לאתר כלשהו (פורום), בו מוזכר שמו. ההתכתבויות עוד משנת 2007, דהיינו כשהוא היה עוד בן 12.5 תוך מעבר בין מודעות רבות בפורום גיליתי לתדהמתי עובדות מזעזעות. נערים אחרים פרסמו את שמו, לאחר שלטענתם הוא התחזה קודם לכן לבחורה בפורום והתכתב עם בחורים אחרים על נושאים שונים תוך כדי התחזות. ואז , לטענתם, הדבר נודע להם והם פרסמו את שמו ואחרכך את תמונתו בגדול ואחר כך היו כללות , השמצות רבות, קריאות שהוא הומו ואיומים כלפיו. הדבר נמשך זמן רב. יש לציין שהילדים בפורום היו הרבה יותר גדולים ממנו - בני 16-17. איימו גם שיגיעו אליו הביתה ולבית ספר, שהם מכירים ילדים אחרים מהבית ספר שלו. עכשיו הכל נהיה לי ברור, כי מאז הילד התנתק מהכל, הוא לא מוכן להכנס אף לשום פורום באינטרנט, לשנה הוא אף עזב את בית הספר, וחזר לבית ספר אחר רק אחרי טיפולים. אני לא יודע מה לעשות עכשיו, למי לפנות, האם להגיד לילד את מה שגיליתי ?

שלום דני, לבי איתך. כמה זעם, חוסר אונים ואשמה עלולים להתעורר בנו, בכל פעם שאנחנו מבינים שלא הצלחנו לשמור על הילד שלנו מפגיעתם של אנשים רעים. אין לי ספק שמדובר בהתמודדות קשה ביותר עבור נער צעיר, שנחשף בחולשתו, בתקופה של חיפוש, בלבול וחרדה גדולים כ"כ. לתחושתי, אם בנך בחר שלא לשתף אותך בכך, מוטב לכבד את בחירתו, אך לשדר זמינותו ונכונות להקשבה וקבלה תמיד. במקביל, הייתי יוצרת קשר עם המטפל/ים שהיו מעורבים בתקופת המשבר, מיידעת אותו/אותם, ומבקשת לשקול החזרתו של הנער לטיפול, כדי לחזקו ולעודד אותו לפתוח את החוויה הטראומטית ולעבדה במרחב הבטוח של חדר הטיפול. אני מקווה שבשלב הבא, יוכל לפתוח גם בפניך את רגשותיו ותחושותיו, של אז והיום, ולהיחלץ מהמחתרת שכפה על עצמו. בברכה ליאת