גמילה מחיתולים

בני בן 3.6 ועדיין לא גמול מחיתולים. הנושא לא ממש מעניין אותו.. מעדיף לשחק ושלא יפריעו לו. לעיתים לפני אמבטיה הוא יושב על האסלה או על הסיר , מעין משחק ולא יוצא דבר. אנו פועלים לפי הגרסה כי אין ללחוץ על הילד, וכמובן לא להעביר לו הלחץ שלנו . וכאשר הוא ירצה , וזה יגיע ממנו זה יצליח. אני לאחרונה שומעת יותר ויותר דעות שונות, המדברות על כך כי כמו שאנו מחליטים בנושאים אחרים , כך גם בנושא זה עלינו להחליט עבורו כי עליו לעשות בשירותים. אין לי מושג מה נכון ואיך עוזרים לו להבין כי כדאי לעשות בשירותים. האם לתת לו בבית להיות עם תחתונים ומכנסיים כדי שירגיש את הרטיבות הלא נעימה ? אולי בסוף ירגיש שיותר נוח לעשות בשירותים? האם בגן להמשיך לשלוח אותו עם חיתול, ורק כשיצליח בבית נעבור גם בגן לתחתונים ? אנו כל העת משתדלים לתת חיזוקים חיוביים בכל תחום כשמתנהג כבוגר ועצמאי. בתחילת השנה הקרובה עליו להיכנס לגן עירוני , ששם כמובן לא מחליפים חיתולים. בני הוא אח לבת בת 6 , ילד מקסים, חברותי , עם בטחון עצמי רגיל... כרגע נמצא בכיתת בוגרים של מעון.(רוב הילדים שם גמולים). תודה

שלום דלית, הגמילה מהטיטול היא חלק מתהליך החינוך לניקיון, הנעשה *ביוזמת המבוגרים*, תהליך שבסופו אנו הופכים לבני תרבות, העושים את צרכיהם (רק) במקום המיועד לכך. רוב הילדים מוכנים ומסוגלים לכך איפשהו בין גיל שנה לשלוש. בעידן שקדם לטיטולים החד-פעמיים, רוב הילדים נגמלו סביב גיל שנה, מה שמעיד על כך שיש כאן גם עניין מוטיבציוני (של ההורים). עקרונית, ילדים קטנים מונעים לאור עיקרון העונג, ואם נחכה שהתהליך "יבוא מהם" אנחנו עלולות למצוא את עצמנו מניקות או מחליפות טיטול גם בגיל חמש או שש. אני מציעה להתחיל ליזום ולהניע את התהליך: להוריד טיטול ולא לחכות שהוא יבין מתוך הרטיבות הלא נעימה ש"כדאי" לעשות פיפי בשירותים. בגילו אפשר הסביר לו מה נדרש ממנו, ולעזור לו גם להצליח בכך, כמובן מתוך עמדה סלחנית לפספוסים ותאונות. התחילי בבית (למשל בסוף השבוע הקרוב שהוא ארוך מהרגיל בגלל החג), ויידעי גם את צוות הגן כדי שיצטרף ויתמוך. בהצלחה ליאת