בעיות שינה אצל בן 11

שלום רב, לאחרונה גיליתי בעיות שינה אצל בני בן ה- 11 שגם ככה עובר תקופה שנראית לי לו פשוטה בעבורו ולא הצלחתי להבין למה... הוא פחות מתקשר עם חברים, רוב הזמן משועמם בבית וחסר מעש דיברנו על כך מספר פעמים ואמר לי שאין שום בעיה אך שמתי לב מיום השואה הוא לא מצליח להרדם אז היה בגלל שהוא פוחד מיום זה ואח"כ זה עבר ליום הזיכרון שגם זה מפחיד אותו. כל התקופה הזו הוא מחפש איפה לישון ועם מי וכמובן מפריע לנו בלילה בטענה שאינו נרדם ומתחיל ליילל כמו תינוק. הסברתי לו בתקיפות כי יש לו מיטה וחדר משלו ושם הוא יושן ולישון איתי זה לא פתרון וכמובן לא לעניין - הוא ילד גדול כבר לישון עם אמא במיטה. אח"כ עבר לטענה שהמזרון לא נוח לו ... אינני יודעת איך להתנהג איתו שילך לישון כמו שצריך בלילה וכמובן מה מפריע לו שהוא לא נרדם!

שלום רב, אני שומעת אותך מאד קשובה ורגישה לבנך. את מצליחה לזהות, בתוך התנהגותו המשועממת לכאורה, קושי אחר עמוק יותר, שמטריד או מפחיד אותו, אולי חרדה מפני המוות והאובדן שמתעוררת לפעמים בתקופת ימי הזיכרון. והנה, למרות ההבנה והרגישות למה שעובר עליו, את מתקשה לקבל את ניסיונותיו להתמודד עם החרדות שלו, ומתקשה לתקף את רגשותיו. לדברייך, הוא "מפריע לכם לישון ומיילל כמו תינוק". זאת אמירה שיפוטית, שיכולה לעורר אצלו אשמה ובושה, ובהמשך גם קושי בזיהוי רגשות ובביטוי תואם שלהם. אמירה כזו גם משאירה אותו מאד בודד, גם ביום וגם בלילה. מסתבר שגם ילדים גדולים (ואפילו מבוגרים) פוחדים לפעמים, והכתובת הטבעית היא ההורים, שאמורים לשדר זמינות ונכונות לעזור. אני מציעה להמשיך ולעודד אותו לחזור למיטתו, אך יש ללוותו לשם, ולוודא שהוא נרגע וחוזר לישון. אפשר לדאוג למזרון בחדר שלו, עליו תוכלו לשכב למשך מס' לילות עד שיירגע. אם את מרגישה שלא תצליחו לעשות זאת בכוחות עצמכם, התייעצו עם פסיכולוג ילדים קליני, שינחה אתכם בצורה יותר פרקטית כיצד להתנהג מולו ברגעי המשבר הליליים. בהצלחה ליאת