התארגנות בבוקר

שלום ליאת, בני בן 2.2 מתעכב בכל בוקר עם ההתרגנות לגן. באופן כללי, אני לא מפעילה עליו לחץ למהר מאחר וכרגע אינני עובדת. בדר"כ אני אומרת לו שאין בכוונתי לרדוף אחריו כדי שיצחצח שיניים/ ישטוף פנים או יתלבש ומוסיפה שיודיע לי כשיהיה מוכן בכדי שנוכל להתפנות להכנת השוקו. במצבים אחרים במשך היום השיטה הזו "עובדת", אך בבוקר לא כ"כ, מה גם שאני לא בטוחה שזו הדרך הנכונה - הן משום שיגיע יום בו אחזור לעבוד ואז יהיה לחץ (אליו לא נהיה מורגלים) והן משום שכך הוא לא לומד שיש דברים שיש לעשותם ובזמנים מסויימים. הילד מאוד פיקח וערני, ולכן אני לא מרגישה שמוקדם מידי להתחיל וללמדו מיומנות מהסוג הזה. אודה לעצתך בנושא. בעניין קצת אחר- האם לדעתך , במקרים של אלימות (באופן כללי בני אינו מכה ואם "בורחת" לו מכה הוא מיד "מתבייש"- מסתיר את ראשו בידיו ונשען על כסא), כדאי להתרחק "עד שיעבור לי" גם בגיל כזה או שמספיקה ארשת פנים כועסת ? האם נשמע לך הגיוני להחליט כי הערב לא נקרא ספר מאחר והכה בסמוך לזמן הקראתו? תודה רבה רבה על זמנך היקר ועל עצותייך המדוייקות.

שלום עופרי, בגיל שנתיים עדיין קשה לילד להתארגן בעצמו, ועם זאת, את צודקת כשאת מבקשת להתחיל להכינו לעצמאות לקראת התקופה העתידית בה יהיה יותר לחץ. כמו בכל תחום אחר, גם כאן המפתח להצלחה קשור ליכולת שלנו לנסח ציפיות ריאליות, שיזמנו לילד חוויה של הצלחה וכשירות. כדאי לזכור ששעות הבוקר הן שעות פגיעות, בהן כולם עוד מטושטשים מעט, עייפים, ואולי גם עצבניים יותר בגלל החיפזון ולחץ הזמן. כרגע, אם אינך עובדת, אפשר להוריד לחץ, ולעודד את הילד לעצמאות חלקית (למשל כשאת נוכחת ומעודדת, מתפעלת ומחזקת). כרגע, הדרישות שלך ממנו נשמעות לי מעט גבוהות, ועלולות ליצור אצלו תחושה של כישלון ואי-עמידה בציפיות. תחושות אלה עלולות להחליש את המוטיבציה שלו ליוזמה ושיתוף פעולה בעתיד. לכן, נסי להיות הדרגתית ומעודדת, ופחות מאיימת או מפעילה סנקציות. במקרים של התנהגות אלימה, חשוב להביע מורת רוח ולהתרחק, ולהמעיט ככל האפשר בדיבורים. התרחקות היא תגובה מצויינת, כל עוד אינה הפגנתית או מענישה מדי, אלא רק עניינית (כאילו אומרת "אני לא נמצאת איפה שלא נעים לי"). אם את מבקשת להימנע מקריאת הסיפור, עשי זאת תוך שאת קושרת בין השניים בצורה הגיונית, טבעית ומיידית - "אני אשמח לספר לך סיפור מחר, כשיהיה לי נעים איתך. כשאתה מרביץ לא נעים לי להישאר על ידך. אני בטוחה שמחר נצליח". אם זה יגרור בכי או תגובה רגשית עוצמתית אחרת, אפשר יהיה להציע ש"היום אבא יקרא סיפור, כי אמא רוצה קצת להרגע". בהצלחה, ואת מוזמנת לעדכן. ליאת