הגדרה דחופה למצב של בני

שלום רב, לפני חצי שנה עברתי דירה עם בני בן ה-15(חד הורית),לאחד המושבים בארץ(עזבנו את המרכז),מצבו של בני לא טוב וזה מורכב. אין לו כאן חברים,הוא טוען שהוא שונא כאן את הילדים,הבתים,טוען שאנחנו גרים בחור,הכל נראה לו מכוער ומשעמם,הוא כל הזמן מדבר ואז כאילו תוך בדיחה מספר מה היה רוצה שיקרה לאנשים כאן,הוא מחכה להגיע לצבא כדי לא להיות כאן יותר,הוא טוען ששונאים אותו,שאף אחד לא מדבר איתו. האמת שהדברים בעיניי נראים אחרת. ילדים ניסו ליצור איתו קשר אבל גם מדריך הנעורים כאן וגם מחנכת הכיתה אומרים שהילדים טוענים שבני משדר להם סנוביות/אנטיפטיות/דוחה אותם מלהתקרב,תמיד שמנסים ליצור קשר הוא משחק בפלאפון או עייף,אני אישית ראיתי איך בעצמאות פנה אליו ילד והוא ענה לו עם הגב ובקושי התייחס,במקרה אחר הכלבה של השכנים באה אלינו כהרגלה אבל הבעלים שלה שגם הוא בן 15 בא לקחת אותה והסתכל מה קורה אצלנו בגינה כשהבן שלי היה בחוץ כאילו מחכה שהבן שלי יזמין אותו אבל הבן שלי הפנה גב,אני הזמנתי את הילד להיכנס אחרי שישים את הכלבה בבית והבן שלי צעק עליי ואמר לי שהוא שונא אותי ועובר לאבא שלו. יש לו כל הזמן התפרצויות כעס עליי והוא מכניס לי מילים לפה,למשל: אני יכולה לספר על מישהו שהצליח במשהו והוא ישר קופץ אה את אומרת שאני חרא ואידיוט,אני יכולה להגיד לו אחרי חופשת הפסח שהוא עלה מעט במשקל הוא ישר אומר לי את אמרת שאני שמן ומכוער,הוא ממציא דברים,מדמיין,מגזים.בשנה שעברה הוא טען שהמורים שונאים אותו ולקח זמן שיבין שאף אחד לא שונא אותו. הוא הצליח ביום העצמאות להודות שכאשר פונים אליו קורה לו משהו והוא לא מצליח להתקדם בקשר,הוא לא רוצה ללכת,הוא כאילו מאבד אפילו את הקול שלו. אני יודעת שכתבתי המון אבל אני חייבת להבין מספר דברים ולאיזו הפרעה לשייך את מה שקורה לבן שלי וזאת על מנת לדעת איך לטפל ומה מתאים,אגב הוא לא מסכים בשום פנים ואופן ללכת לפסיכולוג. למה הוא שומע דבר אחד וישר מבין אותו אחרת?או למה הוא יכול לשמוע ממני שאני מציעה לו פנימייה צבאית חוויתית להגיד לי את אמרת שאני יעוף מהבית ואת שונאת אותי ורוצה לזרוק אותי? למה הוא מספר הכל מסולף ולא כפי שהוא? מדוע הוא טוען ששונאים אותו שהוא לא מוצלח הוא כל הזמן דוחה לעשות צעדים לא בטוחים כי הוא רואה תוצאה שחורה? למה הוא משתתק כשכבר כן פונים אליו?הרי מצד אחד הוא כועס עליי שהפרדתי אותו מהחברים שלו והוא רוצה חברים ומצד שני הוא קורא לכולם כאן הומואים וילדי כאפות והוא שונא אותם? וואו אני מבולבלת ומבקשת לדעת מה זאת ההפרעה של בני?ומהי המלצת הטיפול? תודה דניאלה

שלום דניאלה, אני חושבת שהבן שלך מרגיש עצוב וכועס, בעקבות הניתוק שלו מסביבתו בגיל הכי רגיש. הוא כועס (אולי) גם בגלל שהוא מרגיש שאת רואה אותו כבעל הפרעה, וכמי שאשם במצבו החברתי העגום. מותר לו לשנוא את המקום החדש, מותר לו לשנוא את הילדים הזרים שמבחינתו שונים מאד מחבריו הישנים, ומותר לו לכעוס גם עלייך, כמי שהביאה אותו למקום הזה בלי להתחשב בדעתו. אין לי ספק שלא התכוונת להרע לו, אך עלייך ללמוד לקבל את רגשותיו מתוך עמדה מכבדת ומתחשבת. גם פנימייה (צבאית-חווייתית???) היא לא דבר שילדים רגילים מבקשים לעצמם, והפירוש שהוא נותן ליוזמה שלך בנושא הוא פירוש לגיטימי, גם אם אינו נראה כך בעינייך. מאחר שהילד שלך לא רוצה להגיע לטיפול פסיכולוגי (אני לא בטוחה שהוא צריך), תוכלי לפנות להדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים ומתבגרים קליני, וללמוד לתקשר עם בנך ממקום פחות שיפוטי ויותר אמפתי. כרגע מאד מאד קשה לו, והוא מגיב בדרך שבעיני נראית מאד תואמת למצב. נסי להבין. בהצלחה ליאת