התקפי זעם ובכי

שלום, לבני הבכור בן ה- 10 יש לעיתים התקפי זעם והוא בוכה המון. התקפי הזעם מתבטאים בצעקות ולפעמים בעיטה ברהיט. כאשר הוא מתעצבן ממשהו במקום לומר את מה שמרגיש הוא אומר זאת בבכי. הוא ילד מאוד חכם ומאוד מאוד רגיש ועניין הבכי זה לא דבר חדש - מאז שהיה קטן ועד היום זה בא בתקופות. לפעמים נראה שבגלל שמצפים ממנו להתנהגות מסויימת יכול להיות שמלחיץ אותו. קשה לנו מאוד לראות אותו בוכה, הוא מתחיל לדבר ואז מתעצבן ובוכה. אם קרה משהו בבי"ס הוא חושב עשר צעדים קדימה ונלחץ מה תהייה התגובה על כך. בבית אנחנו מדברים איתו ברוגע על הכל ומנסים להסביר אך לפעמים הבכי שלו מצליח להוציא את כל הבית משלוותו. קשה לנו להתמודד עם זה ואנחנו מאוד רוצים לעזור לו. חשוב לציין שהוא ילד מאוד מקובל חברתית ותלמיד טוב. אודה לתשובתך איך נוכל לעזור לו. תודה.

שלום חני, יש ילדים שנולדים עם עוצמה רגשית גבוהה מהרגיל, והם נוטים להגיב בדרך אינטנסיבית גם לגרייה רגשית מתונה יחסית. זה לא אמור להפוך לבעיה, אם הסביבה מצליחה להכיל את זה (מה שלא פשוט בכלל) מבלי להיבהל, מבלי לשפוט או לכעוס על הילד. בעיני, אחת הדרכים לעזור לו, קשורה ליכולת שלכם לקרוא את מה שנח תחת התנהגותו, להכיר במצוקה שלו, ולא להילחץ מהבכי שלו, גם אם הוא נראה לכם לא תואם לסיטואציה. ההבנה שהבכי הוא דרכו לתקשר את הקושי שלו ברגע נתון, תפחית את השיפוטיות שלכם כלפיו, ותגביר את הסיכוי ליותר הקשבה ואמפתיה כלפיו. עמדה הורית כזו, יכולה להפחית את התסכול שלו, ולתרום במידה גם ליכולות הוויסות שלו. אם אתם סבורים שהתנהגותו חריגה מאד ומפריעה ליחסים ביניכם, פנו להתייעצות עם פסיכולוג ילדים קליני. בברכה ליאת