קשר בעייתי עם אמי

שלום ליאת, אני היום בת 23 אחרי צבא. אני מוצאת את עצמי כל פעם בסיטואציה אחרת מתנהלת מול דמויות המהוות עבורי ייצוג פנימי של אימי. ומערכת היחסים עם אותם אנשים בעייתית מאוד.עד תקופת היסודי תקופת ילדותי מול אימי הייתה טובה ומשגשגת, הקשר נבנה על בסיס הישגים לימודיים גבוהים והצלחות לימודיות שקיבלו הערכה, תשומת לב ויחס חיובי. במעבר לחטיבה עד היום זכיתי לשורה של השפלות, זלזול, חוסר הערכה, שהביאו לקשר מאוד בעייתי עם אימי. בעקבות זאת דימויי העצמי והערכתי העצמית נמוכה מאוד, מאז, התפתחה בי חרדה חברתית המתבטאת ביובש בגרון, דפיקות לב מואצות. מעולם לא הצלחתי לדבר מול קבוצת ילדים בביטחון מלא, חשתי בדידיות רגשית לאורך זמן. במסגרת הצבאית התנהלתי מול מפקדת (שרתתי כקצינה בצבא) שייצגה עבורי את דמות האם. ובקשר עימה אני חשה בביטחון עצמי נמוך, סוג ב' וכו'. היום אני מבינה שלא אצליח להחזיר לעצמי את דמות האם האידיאלית, ועליי להתאבל על אובדן הקשר האידיאלי עם האם. קשה לי מאוד עם זה. מה עליי לעשות? יש בי שאיפה כל פעם מחדש, לחדש את מערכת היחסים עם אימי.אנחנו יוצאות יחד למסעדות, משוחחות -היום הקשר אחר לגמרי -כניראה אימי מעריכה אותי בעקבות הישגיי הצבאיים הגעתי לתפקיד בכיר בצבא. אנא סייעי לי

שלום אורה, התיאור שלך מעיד על עבודה פנימית ומחשבה רבה שהשקעת בניסיון להבין את מה שקורה לך. אני משערת שחלק מההבנות הללו תקפות מאד. עם זאת, המשימה החשובה באמת היא ללמוד להבין ולקבל את עצמך שלא דרך מבטה הנוקב של אמך, ממקום שלם ונינוח יותר. לטעמי, מדובר באתגר לא קל, הדורש עבודה עצמית נוספת, אך גם ליווי אוהד ומתפעל א-מ-י-ת-י, מצד דמות אחרת (נכון, מטפלת) שתתקן - אולי - את החוויה שלך מול מבטם של האחרים. אני מאמינה שכשתגיעי למקום מחוזק יותר עם עצמך, תוכלי להתנהל בשלווה גם מול אמך, ולהצליח לשמור על עצמך מרודנותם של הקשיים הפסיכולוגיים שלה. בהצלחה ליאת