בעיה חברתית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
התלמידה העלתה בפניי כי היא מרגישה שיש לה בעיה חברתית בכיתה וכי היא אינה מרגישה שיש לה חברה עליה היא יכולה לסמוך בכיתה. הבעיה מעיבה על רצונה להישאר בכיתה למרות שהיא מודעת לנקודות האור בכיתה. היא ניסתה בדרכים שונות לצור מספר חברויות אך התאכזבה. ביסודי היו לה חברות רבות, בכיתות ז-ח לא היו לה חברות ובכיתה ט הייתה מקובלת מאוד והשתייכה לקבוצות חברתיות רבות. השנה במעבר לכיתה י וזהו מעבר לבית ספר חדש עבורה שבו בחרה ללמוד מקצוע טכנולוגי בנוסף לבגרויות. בשיחה עם האמא של התלמידה נראה כי האם לוחצת עליה שתישאר ללמוד בבית הספר . התלמידה מאוכזבת מאימה שמקלה ראש בעניין החברתי. בהמשך סיפרה התלמידה כי היא כבר איננה מייחסת חשיבות למעלות של בית הספר: דברים שבעבר מצאו חן בעיניה היום חסרי חשיבות: המקצוע הטכנולוגי כבר לא נחשק כמו אז, והעתיד בחיל האוויר כבר לא קורץ לה אלא מקשה עליה. התלמידה מספרת כי בבית היא כבר לא יוצאת עם חברות -רוב אחר הצהריים היא בחדרה שקועה במחשבות על מר מצבה החברתי, היא מתפרצת בבכי לעיתים קרובות בביתה, מסתגרת בחדרה ורע לה מאוד. העניין החברתי חשוב לה מאוד משום שהיא מעידה על עצמה שהיא טיפוס חברתי מאוד ומלאת שימחת חיים. למעשה בכיתה התלמידה גם מעידה כי התלמידים בכיתה שואלים אותה מה קרה לה ומדוע היא עצובה. העניין מסתבך יותר כי התלמידה מספרת כי התלמידים בכיתה אינם באמת לדעתה מעוניינם בקשר אמיתי ורציף. לדבריה החברויות שם אינן אמיתיות אלא למראית עין. רגע אחד החברה שאיתה משוחחת איתה ומגלה קשרי גומלין, ולמחרת החברה שבה לחברתה האחרת. התלמידה סיפרה כי עברה על כל התלמידים בכיתה וניסתה לצור קשרים חברתיים את שוב ושוב מאוכזבת. עוד מספרת כי לדבריה האווירה בכיתה לא נעימה לה, ההרכב של רוסים רבים לדבריה בעלי גינונים שאינם מוצאים חן בעיניה: לדבריה החברות שבכיתה שותות ומעשנות והיא איננה כזאת. התלמידה מחפשת חברה טובה ולא למראית עין. לדבריה היא מאוד רוצה לחזור למקיף ממנו היא באה, שם הייתה מוצפת חברות, והיא מאוד רוצה לחזור לשם. מה לדעת כדאי שאייעץ לה?
שלום רב, קשה לייעץ לך מרחוק בנושא זה, שכן למרות המידע המפורט שמסרת, מרבית הרקע שלה חסר. לתחושתי, קיימת אצלה נטייה לפרש מצבים חברתיים כרודפניים, כוזבים ומאכזבים, והפרשנות הזו מכתיבה את עמדתה ביחס לביה"ס ולתלמידי כיתתה. אם מהבחינה הטכנית אין מניעה להעבירה לביה"ס הקודם, לא הייתי מתעקשת. עם זאת, עמדתי הבסיסית (שהיא גם מגובה מחקרית) אומרת שבעיות חברתיות אינן נפתרות אוטומטיות מעצם המעבר למסגרת אחרת. הטענות שלה, המופנות באופן בלתי מובחן כלפי כל ילדי ביה"ס, משאירות ניחוח של בעיה דווקא אצלה, ורצוי להתייחס לכך כחלק ממערך השיקולים של בעד ונגד העברתה לבי"ס אחר. בברכה ליאת