בקשת עזרה!!!!

שלום, מרוב ייאוש קשה לי אפילו לכתוב. אני מרגישה שהאדמה נשמטת אט אט מתחת לרגלי משפחתנו. בכל זאת אני אספר: בני בן 16וחצי הלומד בחינוך מיוחד לקה בחרדה בנוב' האחרון מאז אינו מבקר בביהס וישן רוב שעות היום. הוא טופל בריספונד ולאחרונה הוסף לו ציפרמיל. למרבה הצער אין שינוי בהתנהגותו הוא מתפרץ התפרצויות שאינן מובנות לנו ולכאורה ללא סיבה של ממש. אתמול הגיע השיא כאשר רב עם אחיו ובמהלך הריב ניסה הסב להפריד ביניהם ועקב כך שבר את ידו ונקע בוהן בידו השניה. כבר כמה ימים שהבן אינו מוכן לקבל טיפול תרופתי כל הזמן עסוק בעצמו ובמראהו מדבר על ניתוחים פלסטים למרות שהוא ילד יפה לכל הדיעות.לא נשמע לכללים ולא מוכן לקבל מרות וסמכות. פניתי טלפונית לביהח אברבנל היות ונעניתי בחוצפה ובצווחות. פנינו גם לעוס ברווחה כדי להוציאו למקום טיפולי אך היא אומרת שיהיה קשה להוציאו מהבית ללא הסכמתו. בכל אופן בקשתי לקיים וועדה שתתקיים כנראה ובתקווה במאי. שאלתי היא לאן אני פונה? איך ניתן לעזור לו בטרם יתרחש אסון? את חג הפסח הקרב ובא אנו לא נחגוג בגלל המצב כיוון שאין לדעת ולצפות כיצד יתנהג בשולחן החג. בבקשה תענו לי.

שלום רב, עם כל ההבנה למצוקה שלך, איני רואה דרך לעזור מכאן, בשל מורכבותו של המקרה. ממליצה לך להתייעץ עם הפסיכיאטר שרשם לו את הטיפול התרופתי, ולבקש ממנו להתייחס לשאלת הוצאתו מהבית. על אף הקושי העצום בו אתם נמצאים, אני רוצה להאמין שתצליחו לחגוג את הפסח יחד למרות הכל. בעיני, עדיף להמתין לפתרונות והחלטות שייתקבלו לאחר שיקול דעת זהיר ומקצועי, ולא כצעד חד צדדי ופתאומי הנעשה בלהט הרגע מתוך תשישות או כעס. בברכה ליאת