מוצץ

הבת שלי בת 2.9 ילדה מקסימה וטובה שמאוד אוהבת את המוצץ שלה... אני מפחדת שזה יגרום נזק עתידי לשיניים ולכן מגבילה אותה, אבל אני מרגישה שזו מלחמה שאני בעצמי לא בטוחה בה, היא ממש לא מוותרת וזו לא ילדה בעייתית או חסרת גבולות בגן היא רק ישנה עם מוצץ כשמגיעה לבית של סבא/סבתא יש לה שם מוצץ והיא מבקשת אותו ישר בבית גם מבקשת ישר את המוצץ ואת הבובת שינה שלה אצל חברים או בטיול אין מוצץ - לא יוצא מהבית האם להגביל ? כמה להגביל ? ואותו דבר לגבי הבובת שינה איתה מסתובבת רק בבית אך החל מהרגע שחוזרת מהגן

שלום יעל, אני ממליצה להניח בשלב זה למאבק המיותר, ולאפשר לבתך לעשות שימוש במוצץ כרצונה, כל עוד אינה יוצאת איתו מהבית. היא עדיין קטנה מאד, ותועלתו הפסיכולוגית של החפץ המנחם והמרגיע הזה עולה על הנזק הפוטנציאלי שבו. זכרי שהמאבק הופך את המוצץ למשהו נחשק אף יותר (חשבי מה קורה לנו כשאנחנו מכריזים על דיאטה ללא שוקולד, למשל). אני מאמינה שאם את הזמן המוקדש להערות, הסברים ומשא ומתן סביב המוצץ הייתן מקדישות לפעילות נעימה משותפת, הצורך להיצמד לבובה ולמוצץ היה פוחת. ילד עסוק ופעיל מרגיש פחות צורך להיצמד פסיבית לחפץ מעבר, וכך גם ילד הנהנה מנוכחות הורית טובה דיה, מאוזנת וקשובה. מאחר שהיא נמצאת שעות רבות בגן, ומגיעה הביתה רק בשעות אחר הצהריים, מוטב להקדיש את הזמן המשותף איתה לפעילות נעימה ולא למאבקים. לכן, אני סבורה שאין טעם להתעקש או להגביל אותה בזמן בובה או מוצץ, אלא להתעקש על שהות כייפית איתה, ועל תשומת לב ועידוד להתנהגויות 'בוגרות', מבלי להתייחס להרגלים ה'תינוקיים' יותר. בהצלחה וחג שמח ליאת