ביישנות יתר

שלום בתי בת 3 ו9 חודשים ילדה ביישנית רגישה תמיד היא הייתה כזאת זה האופי שלה רק שזה נהיה יותר גרוע אנחנו גרים אצל חמותי והיא רואה את הסבא והסבתא כל יום היא לא מתייחסת אליהם למרות שהם מנסים גם לדודים ולדודות היא לא מדברת איתם היא מתחבא מאחורי בכלל עם מבוגרים אפילו ששואלים אותה איך קוראים לה היא לא עונה גם אצל חברות שהאמהות של החברות שלה שואלות אותה משהו היא מבקשת שאני יענה במקומה היא מאוד דבוקה אלי וגם לא יודעת להעסיק את עצמה רק עם מישהו יושב ומשחק איתה שאלתי בגן והגננת אמרה שעם הילדים היא ממש פתוחה אפילו שתלטנית ואני רואה היא ממש אוהבת חברת ילדים גם מהגננת לקח לה המון זמן להיפתח אליה לפני שבועיים נולד לה אח אבל גם לפני זה היא הייתה כזאת היא לא משתתפת בימי הולדת הדבר מאוד מפריע לי איך אני מעלה לה את הביטחון או לאן אפשר לקחת אותה לטפל בזה היום בבוקר היא קמה והסבא והסבתא אמרו לה בוקר טוב והיא ממש התעלמה תודה רבה

שלום רב, ביישנות היא תכונת אישיות, ולאו דווקא בעיה פסיכולוגית. אנשים ביישנים עלולים לחוש את משא הביישנות לאורך חייהם במידה זו או אחרת, אך מרביתם מצליחים לתפקד בהצלחה בקבוצה החברתית שלהם, בה הם מרגישים בנוח. ביישנות של ילדים יכולה להתמתן עם השנים, במיוחד אם הסביבה לא עושה מזה עניין גדול. כרגע, נראה שהיא מתפקדת היטב בגן, ולכן במסגרת הבית והמשפחה אפשר לגלות סלחנות וסבלנות, ולא להיעלב או לכעוס כאשר היא מתכנסת. זו אינה התעלמות וזה אינו זלזול או חוסר כבוד, וחשוב להסביר זאת לסבים, ולעודד אותם להמשיך להתעקש עליה ולהעניק לה תשומת לב כמו לשאר הנכדים. בברכה ליאת