שינה

שלום רב, ביתי הבכורה בת 6, מבן שלוש בנות. מתקשה להרדם בלילה. ההשכבה נעשת עלידי או בעלי בסביבות השעה 20:00. החל מסיום הקראת הסיפור ביתי יכולה לבוא אלינו לסלון עוד מספר פעמים בתחילה בבקשות של מים ואחר כך היא מספרת שאינה מצליחה להרדם. היא מספרת כי היא רוצה מאוד לישון אך לא מצליחה. התהליך יכול להמשך עד השעה 22 ולפעמים אף יותר. אשמח לשמוע את דעתך. תודה דינה

שלום דינה, לא סיפרת מה קורה בפועל בשעתיים האלה, ואיך בסופו של דבר מסתיים הערב. האם אתם מגיעים אליה? האם היא נרדמת לצידכם? מה באמת קורה בפועל? אני שואלת את כל זה כדי לברר האם קיימת מערכת תגמולים שהופכת את קשיי ההירדמות למשהו שצ'ופר בצידו. אני מניחה שההתעסקות סביבה במשך כל הערב הופכת את הסיפור לכדאי עבורה, ולסוג של זמן איכות (גם אם באווירה של קוצר רוח או כעס). לכן, אני מציעה להודיע לה שמרגע שאתם עוזבים את החדר, לא תוכלו להרשות לה לצאת מהחדר. הכינו לה בקבוק קטן של מים לידה, ו'הרשו' לה לשכב במיטה גם אם אינה מצליחה להירדם. אפשר להשאיר אור קטן בחדר ולאפשר לה לדפדף בספר או להקשיב למוסיקה בשקט, אך עשו הכל כדי לא להיגרר לאינטראקציות משפחתיות בשעות האלה. במקביל, נסו לתת הרבה תשומת לב וקשב אליה בשעות שלפני ההשכבה, כדי שתחוש 'שבעה' ומסופקת מבחינה זו, ולא תצטרך להרוויח אתכם דרך הסיפור של השינה. בהצלחה ליאת